צילום: שירלי קובלסקי

בחזרה לעתיד: משפט ההיסטוריה

יום הבנ"ה החל היום הביא לעולם את המילים הנוקבות הללו, וקשה להישאר אדישים כשקוראים אותן. רק אל תתפלאו אם זה נשמע לכם מוכר

אורי שמילוביץ. צילום: יחסי ציבור.

אי שם, רחוק בעתיד

בעוד המון שנות אור

יתהפך הגלגל, ובשונה מתמיד

לסטרייט יצטרכו לעזור

את הצדק ינהלו להטבא"ק

כל היום ציפורים יצייצו

גאווה היא שם המשחק

קשתות השמיים ישחקו

ובין שמחת האתמול והמחר

חשוב לזכור ולא לשכוח

לדבר על מה שנגמר

כשלסטרייט היה את הכוח

ואז יכונס, בשיא האופוריה

באופן מיוחד ורשמי

בית הדין של ההיסטוריה

וכתב אישום- התובע יקריא:

במקום זה, בו אני עומד לפניכם, שופטי ההיסטוריה, ללמד קטגוריה על הלהטבאקפוביה - אין אני עומד יחידי; עִמדי ניצבים כאן בשעה זו מיליוני קטגורים. אך הם לא יוכלו לקום על רגליהם; לשלוח אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית של ההגמון הסטרייטי, אבי הלהטבאקפוביה, ולזעוק כלפי היושב שם: אני מאשים. מפני שעפרם נערם בין גבעות של ארונות ושדות האנונימיוּת, נשטף בנהרות ההטרונורמטיביוּת וקבריהם פזורים על פני הציוויליזציה הסטרייטית לאורכה ולרוחבה. דמם זועק, אך קולם לא יישמע. אהיה על כן אני להם לפה ואגיד בשמם את כתב האישום ההיסטורי הנורא.

ספר דברי הימים של הקהילה הלהטבאקית רווי סבל ודמעות. ציווים כגון "ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אישה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם!" (ויקרא כ', יג'), "לא יהיה כלי גבר על אִשה ולא ילבש גבר שמלת אִשה, כי תועבת ה' אלהיך כל עשה אלה" (דברים, כב', ה') מלווים קהילה זו מאז הופעתה על במת ההיסטוריה. כבר משחר כינונה של הציוויליזציה האנושית לקח עליה בעלוּת הרוב הסטרייטי, קבע את יסודותיה והתפתחותה בצלמו ובדמותו והפך אותה לנחלתו הבלעדית.

מיגור להטבאק היה שזור בציוויליזציה הסטרייטית, שהחליטה לענותם בסבלותם, והפכה עצמה לצורר האימתני בהיסטוריה. הגם שאקטים מיניים בין בני אותו מין בחברות מסויימות היו מקובלים בתקופות מה, לא היה בין זה לבין קבלה, חופש ושיוויון אמיתיים דבר. ההגמוניה הסטרייטית פעלה להסרתם מהנוף האנושי, תוך אלימות, פוגרומים ומעשי רצח. היא שלטה בתודעה האנושית, וחינכה דורות של ילדים, כי להטבאקיוּת איננה זהות אנושית, איננה חלק טבעי ולגיטימי מאישיותו של אדם, אלא קללה שיש להסיר, סטיה שיש לתקן, מחלת נפשית שיש לרפא, ופשע שיש להעניש עליו בחומרה. וזאת, בנידוי חברתי, באפליה, בכליאה, ואף במוות מיוסר.

אין עוד דוגמה, בדברי ימי העמים, שאפשר היה להטיח בפני אדם או מערכת כתב אישום היסטורי כזה המתואר כאן. הציוויליזציה הסטרייטית ייחודית בכך שהקימה תחתיה מנגנון תרבותי, חברתי, דתי, כלל-אנושי, על-זמני, חוצה עמים ואמונות, חוצה יבשות ומדינות, ששם לו למטרה לבער כל סיכוי לקיום של אוכלוסיה שלווה זו, חסרת מגן ושוחרת שלום, החיה בקרב כל חלקי האנושות. מנגנון זה קם על גברים, נשים, ומה שביניהם. קם על ישישים, ילדים, עוללים וטף. כלא אותם בארונות מיום היוולדם ועד למותם, הקיף אותם בחומות של דיכוי מיניות, גִידר אותם בגִדרי תיל מגדריים, ורמס את אנושיותם.

משחר דברי הימים היו דוגמאות למלחמות כליה, כאשר הסתער שבט על שבט ובסערת מלחמה ובלהט קרבות נשחטו, נטבחו או הוגלו לאומים. עמים הוכחדו ואף בצורה מתוכננת של רצח עם. אך בראי הזמן, כל מקרה כזה הינו פסיק אקראי על פני היסטוריה רבת שנים. בכל הנתיב עקוב הדם הזה, לא קם מנגנון ארוך טווח כמשטר הרשע של הלהטבאקפוביה, אשר הפעיל את הסטרייט המצוי, כזרוע שלוחה, כנגד בני עמו, משפחתו וחבריו הלהטבאקים.

מנגנון דיכוי זה שטף משך דורות ברעיונות עיוועים את מוחותיהם של לסביות, בוצ'ות, אוחצ'ות, הומואים, ביסקסואלים, פאנסקסואליות, טרנסג'נדריות, ג'נדרקווירים, אמיניות, אינטרסקסואלים וקווירים לחיות חיים לא להם, חיי סבל ושקר. כל זאת, בלא שידעו על אפשרות אחרת ושטִבעם הוא לגיטימי. הדיכוי אינו תופעה חדשה עלי אדמות וידוע למין האנושי מימי קדם, אך גם כיום קשה להתחיל ולהבין את עומק הדיכוי הלהטבאקפובי.

מסלול החיים האנושי כולו הוכתב על פי אורחות חיו, מאוויו, אופיו, נימי נפשו ותשוקתו של הסטרייט, תוך התעלמות מהאדם הלהטבאקי ומצרכיו, הנולד לתוך מערכת נורמות, ערכים ומודלים הזרים לאישיותו, אך נכפו עליו מינקות. בתוך סביבה עוינת זו, ניסה להבין את שונותו, להכיר בכך שהחברה עקומה והוא הישר, למצוא את קהילתו בעצמו. מכאן ואילך, רק התחיל המאבק שלו, שלא הסתיים לעולם.

דיכוי זה לא פעל עקב התלקחות יצרים או איפול נפשי, ואף לא מתוך החלטה מחושבת ותכנון של חונטה או אליטה שלטת מסויימת. אין מדובר במזימת יחידים, אלא בקנוניית פשע אדירה ששותפו בה המוני הסטרייטים, שטופי המח והעיוורים, וזאת לא כלפי קרבן אחד או קבוצה אחת בתקופה נתונה, אלא כלפי קהילה שלמה, הפזורה בכל שבט, אומה וציבור מקדמת דנא. פטרונים קולקטיבים אלה אנסו את המיעוט הלהטבאקי החי בקרבם למסגרת הסטרייטית ושתלו בהם תודעה כוזבת כי הם עקומים ופגומים, ועל כן פחותי מעמד, נטולי זכויות, הכרה ולגיטימציה.

ייחודו של מנגנון דכאני זה, היה בהיותו כה מושרש בתרבות האנושית כולה, עד כי היה שקוף ונחשב כ"טבעי ונורמלי". נכרתו כבר קהילות בהיסטוריה האנושית, אך במקרה דנן, נכרתה הקהילה הלהטבאקית פעם אחר פעם, הן כתרבות קהילתית שנגדעה באיבה בכל דור ודור מחדש, והן כאינדיבידואלים. אין לתאר את חיי הסבל אשר נגזרו על כל הומו שנאלץ לבלות את חיו כנשוי לאישה ושל כל טרנסית שנאלצה לחיות כגבר. כל להטבאקי שאולץ לחיות חיים סטרייטים הפך אבק אדם. כל אלה היו תוצר מנגנון דיכוי אכזרי זה, שאין שני לו בראי ההיסטוריה.

" איך זה יכול היה לקרות? איך זה היה אפשרי בצהרי הציוויליזציה האנושית? איך יתכן שהשותפים לפשע המאורגן הזה היו בכירי האנושות, מנהיגיה, מצביאיה, מובילי התרבות, המדע, הרפואה, התקשורת, החינוך, האיש הפשוט ברחוב ובני משפחתו של הלהטבאקי?", כך ודאי ישאלו בעתיד. אין אח ורע לדיכוי כה לוחץ ואלים עד כי גם משפחתו וסביבתו הקרובה של האדם המדוכא, היתה שותפה לדיכוי שלו ברמה כה עצומה. הפקירה אותו לגורלו הבודד והחבול, פעמים רבות עד מוות. יתרה מכך, כל אימת שדיכוי חיצוני היה מכה בעם או בציבור מסוים, המיעוט הלהטבאקי בתוכו היה הראשון לסבול.

לו הייתי מביא לעדות את כל הלהטבאקים שסבלו, נרצחו, התאבדו, הוכו, נאנסו, הושפלו, אושפזו, הופלו, נשדדו, נזרקו, עונו, תוסכלו, אויימו, נסחטו, עברו טיפולים סאדיסטים, השתגעו וחיו בכלא פיזי ו/או ארוניסטי, שנשללו מהם זכויותיהם וצדק אנושי בסיסי, לא היה מסתיים משפט זה לעולם. אך רובם המכריע ישארו לנצח באלמוניותם. אין להטבאקי שלא חווה וסבל כל חיו ממשטור ודיכוי הלהטבאקפוביה. לא יעלה בידיי אלא לצייר בבואה של הטרגדיה האנושית העצומה, שאירעה לקהילה הגאה מהיום בו החלו בני האדם להתכנס תחת חברות ותרבויות בעלות תודעה וערכים, בשונה משאר בעלי החיים.

להגמון הסטרייטי תהיה זכות, שהוא לא נתן לאף אחד מקרבנותיו. הוא יכול להגן על עצמו בפני בית הדין. גורלו לא יחרץ, אלא על פי דין ועל פי הוכחות, כשחובת ההוכחה עלי ועל חברי. ושופטי ההיסטוריה, יחרצו דין אמת וצדק.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    נא להמתין... נא להמתין...