צילום: יחסי ציבור

בקרוב: הזיבה חוזרת לתמיד

אחת ממחלות המין הידועות בעולם מפתחת עמידות כלפי סוגי האנטיביוטיקה האחרונים שעוד מסוגלים לטפל בה. המשמעות קשה עד קטלנית, וההימנעות מחייבת שימוש בקונדום - תמיד

דו"ח שפורסם לפני מספר ימים על ידי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC), חושף יתכן כי בקרוב לא נוכל לטפל במקרי זיבה.

זיבה היא מחלת מין נפוצה ביותר הנגרמת על ידי חיידק הקרוי Neisseria gonorrhoeae. החיידק חודר לרקמות ריריות - באיברי המין, בדרכי השתן, בלוע, ברקטום ובעיניים של וולדות - וגורם לדלקת, העלולה להתבטא בהפרשות מוגלתיות ובצריבה בזמן מתן שתן. עם זאת, לעתים אין כל תסמינים לאחר ההדבקה (בעיקר בנשים). ללא טיפול המחלה עלולה לגרום לעקרות, לדלקות פרקים ולנזקים לשסתומי הלב הגורמים לבסוף למוות. הדבקה בזיבה גם מעלה את הסכנה להדבקה ב-HIV.

למזלנו מאוד קל למנוע זיבה, כל מה שצריך הוא להשתמש בקונדום *תמיד* וכך להגן על האיברים החשובים שלנו. אבל, למזלו של החיידק בני אדם לא מקפידים על כך. הוא עדיין איתנו בזכות אי שימוש בקונדום - למשל במין אוראלי או בגלל שנופלים לסיפורים על כך שמי שמשתמש בטיפול מונע טרום-חשיפה (PrEP) יכול לוותר על קונדום.

בעבר אלו שגילו שנדבקו בזיבה יכלו להיפטר ממנה בקלות: זריקת אנטיביוטיקה או כמה כדורים. תוך שבוע נקיים מהמחלה ואפשר לחזור ולקיים יחסי מין. אולם, החיידק פיתח עמידות לסוגי האנטיביוטיקה שבהן השתמשו נגדו, וכיום נותרו רק שני סוגים המסוגלים לחסל אותו: צפלוספורין ואזיתרומיצין. כעת, על פי דו"ח ה-CDC, הופיעה אצל החיידק עמידות גם נגד סוגים אלו.

על פי הדו"ח חלה עלייה בתפוצה של זיבה, העמידה לאחת משני סוגי האנטיביוטיקה: שיעור החיידקים העמידים לאזיתרומיצין באוכלוסייה עלה תוך שנה מ-0.6 אחוז ל-2.5 אחוז, ושיעור החיידקים העמידים  צפלוספורין עלה מ-0.4 אחוז ל-0.8 אחוז.

כרגע מדובר באחוז קטן מהחיידקים, ורובם עדיין פגיעים לשני הסוגים. אך אין ספק, כפי שהזיבה הדגימה בעבר, כי שיעור החיידקים העמידים באוכלוסייה ילך ויגדל, ובמוקדם או במאוחר יופיעו זנים שעמידים לכל סוגי האנטיביוטיקה הקיימים כיום. ברגע שזה יקרה, שוב יופיעו אנשים הסובלים מהתופעות הלא נעימות עד קטלניות של זיבה לא מטופלת, כמו לפני עידן האנטיביוטיקה.

כדי לעכב זאת ככל האפשר, ה-CDC ממליץ להשתמש תמיד בקונדום, ללכת להיבדק למחלות מין, לטפל מיד בזיבה - אם נדבקתם (ולא לקיים יחסי מין עד סיום הטיפול), וללכת להיבדק שוב שלושה חודשים לאחר תום הטיפול. המלצות אלו תקפות בעיקר לאנשים בקבוצת סיכון - נשים מתחת לגיל 25; גברים המקיימים יחסי מין עם גברים; ונשים מעל גיל 25 שיש להן פרטנרים מיניים מרובים, חדשים, לא מונוגמיים או החולים במחלת מין כלשהי.

בקיצור – שימו קונדום והקפידו להיבדק.

מבוסס על פוסט זה. הכתבה בשיתוף עמותת מדעת.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    נא להמתין... נא להמתין...