בידור להמונים

בשישי האחרון קיימה חברת הכבלים, הלא היא HOT, עוד אחד מאירוע היחצנות שלה לשנה זו. כנראה שב-HOT מקווים לנצח את YES בעיקר בזכות הופעה במדורי הרכילות, ולמען האמת זה די מצליח להם. על כל הפלצה חדשה מקיימים ב-HOT אירוע קוקטייל עמוס בעיתונאים מלאי חשיבות עצמית, בתוספת עובדי החברה הנלהבים, ועוד איזה סלב או שניים, שמראה של עדשת מצלמה מול עיניהם גורם להם להרגיש כאילו הם חשובים למישהו. בסוף השבוע האחרון זכיתי גם אני להיות אחת מאותם עיתונאים מלאי חשיבות עצמית, שהגיעו להתחכך בזוהר. הפעם התאספנו לצורך השקתו של ערוץ הבידור הישראלי החדש E!, שכולו בעברית. לא הרשיתי לעצמי לנמנם עד מאוחר, כמו בכל יום שישי רגיל. מראי האנושי והרגיל הטריד אותי עד מאוד, שכן הנחתי כי רגליי יחלקו את אותן הבלטות עם אלילות מין בנות אלמוות כמו גלית גוטמן, בר רפאלי או נינט אהובתי. הרגשתי נעה בין דאגה מצמיגיי הקטנטנים (עלק) המבצבצים מבעד לג'ינס הנצחי, לבין התרגשות עזה מכך שאהיה מוקפת במיטב נשות הבידור הישראלי היפיפיות, שבכל הזדמנות אחרת אין לי סיכוי להתקרב אליהן, היות וצווי ההרחקה עדיין בתוקף. לאחר הפן של הבוקר, כפיפות בטן אינסטנט, מקלחת פילינג וסשן איפור, ארזתי את תותית ויצאנו גאות וזקופות (תותית אמרה שאנחנו יפות לא פחות מהן ולא צריכות להרגיש רע) לאור השמש התל אביבית והנעימה של הסתיו הנוכחי.

זירת הפשע: קולנוע גת

זירת הפשע, קולנוע גת - המיקום הנבחר של כל יח"צני ישראל לפרמיירות והשקות כחול-לבן למיניהן. הפפרצי תקתקו במרץ בין כל אנשי המוזיקה והטלוויזיה האנונימיים, ששוחחו ביניהם על דברים ברומו של עולם, ותותית ואני דילגנו עליהם היישר פנימה אל הבר. לשווא דאגתי. נינט, כך הסתבר, בניו-יורק. גלית מניקה, ובר בחוף הים, ולפיכך מנת הזוהר שלנו כללה את מני פאר ואמיר קמינר, שהתראיינו לאיזו כתבת קופצנית של גיא פינס. "לא יכול להיות שאין פה סלבס! זה ערוץ הבידור הישראלי! איפה הבדרנים?" תהתה תותית ולא יכולתי שלא להסכים עמה. עד מהרה התמלא אולם הכניסה הצנוע במאות אנשים. שמנו לב שאנחנו דחוסות בין אושיות תל אביביות הקשורות קשר זה או אחר לחברת הכבלים, ערוץ הבידור, תכניותיו או מוכר הפופקורן בכניסה. האירוע לא נותר מיותם מסלבס. נפל בחלקנו העונג והכבוד לצפות ביגאל שילון ורני רהב (ה... של המדינה) נכנסים עם פמליותיהם, וזוכים למטר נישוקים וחיבוקים מקמינר ופאר (שכנראה השתעממו והשתוממו מעט), עדן הראל ועודד מנשה - הזוג המוזר, אורי אומנותי וברוריה אבידן שזכו לשעשועון-צהובון משלהם בערוץ ואיריס אברמוביץ' ואילנה ברקוביץ' החביבות, שהנחו בצוותא את הקרנת התכנית "דוקו-סלב" הגרסה הציונית ל-E True Hollywood Story האלמותית. חברת הכבלים משקיעה רבות בניסיון להתחבב על ארנקנו, והאמת שהעלאתו לאוויר של ערוץ בידור בהחלט מסקרנת. יש שיטענו כי מדינתנו קטנה ונטולת אבק כוכבים הוליוודי על מנת להצדיק ערוץ שכזה. רוב הסלבס מתגוררים בתל אביב, ורבים הסיכויים כי ניתקל בהם בפיצוציה המקומית. אין צורך לפפרצי להסתתר בשיחים מחוץ למסעדות יוקרה, או בשכונות פאר, על מנת לצלמם ביציאה אקראית מן הבית.

אני דווקא אוהבת

אני לא מסכימה. למרות שצפיתי רק בשתי תוכניות, אני חייבת לומר כי היוזמה די נחמדה. נכון שאוכל לשוטט לי בסנטר ולהתחכך ביב"ז, או לחצות מעבר חצייה ולהידרס על ידי יהודה לוי, אבל לראות תכניות עליהם ממכר באותה המידה כמו בערוץ המקורי מאמריקה. חוץ מזה, ברוח החלוציות, נחמד גם להתפעל ולקנא בכוכבים הצברים. הבידור והתרבות הישראליים זקוקים גם לסלבס אמיתיים. אין לנו ג'וליה רוברטס, אבל יש לנו איילת זורר, וזה לא פחות טוב. ככל שהתקשורת תשכנע אותנו שאנשים ההלו הם כוכבים אמיתיים, שהילה מרחפת מעל ראשיהם, כך סביר יותר ששמותיהם ימשכו אותנו לאולמות הקולנוע, לבימות התיאטרון ולמסכי הטלוויזיה. למרות שמדינתנו קטנה מכדי ליצור מרחק פיזי בין הכוכב לקהלו, תל אביב היא בעיני חלק גדול מהישראלים מה שהוליווד היא בשביל רוב האמריקנים - מקום זוהר שבו הכל יכול לקרות. ובעוד כל זה אשליה, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי האשליה הזו היא חלק בלתי נפרד מכינון תעשיית בידור ואפילו תרבות פרודוקטיבית. יצירה של עולם זוהר ישראלי תועיל ליצירה של קולנוע ישראלי ושל טלוויזיה ישראלית. אין להמעיט בכוחן של רכילות שערורייתית ומציצנות אינסופית. הן עושות את שלהן בסופו של דבר. כמו שיחסי הציבור הללו עובדים על הציבור האמריקאי, כך יעבדו גם עלינו. וכולם ייצאו נשכרים מכך. זו תעשייה שמצליחה, בכל שנה, למצות חלק קטן בלבד מהפוטנציאל שלה. מדוע בימאים מוכשרים צריכים לשכב על המדרכה כדי לקבל שקל מהקרן לקולנוע ולעשות סרט? מדוע אין השקעה של כסף בבידור הישראלי כמו למשל בספורט? מיליונרים כמו יענקל'ה שחר ולוני הרציקוביץ משקיעים את מיטב הונם בקבוצות כדורגל, שלא יניבו רווח גדול לעולם. אבל עולם הספורט, אם כל מה שאפשר לומר עליו, הוא זוהר. שחקני כדורגל וכדורסל נתפסים בעיני העם כאלילים. כך גם צריכים להיות שחקנים. אם כך יהיה, אולי יפנו המיליונרים בישראל את פנקסי הצ'קים שלהם גם לעבר אולמות הקולנוע או אולפני הטלוויזיה, ולא רק למדשאות הכדורגל. מי שירוויח מכך הם לא רק אלו העומדים בקדמת הבמה, אלא גם אלו שמאחורי הקלעים. זו אולי נבואה אפוקליפטית, או אולי נאיבית, אבל זו תקווה לתעשייה משגשגת ופורייה, שכולנו נהנה ממנה. גם אם לא יעשו פה סרטים בתקציבים של מיליוני דולרים, יהיה כיף לגלות באיזה שוק קונה מירי בוהדנה את הג'ינסים שלה.