שיעור ביהדות (היפה והאמיתית)

"ואהבת לרעך כמוך", "לא תרצח", כיבוד הגר והשונה, צער בעלי חיים ועוד מיני מצוות שבין אדם לחברו. מלקת הביצה כותבת השבוע על היהדות האמיתית - האנושית, המקבלת, ההומנית

מצד אחד, אני לא מסוגל להתעלם ממה שקרה השבוע בירושלים- המצעד שלנו מזה וההתנגדות החרדית האלימה ומלאת השטנה בחלקה מזה. מצד שני, אני מרגיש שהנושא הזה נטחן כבר עד דק, ולא ממש הייתי רוצה לטחון אותו עוד יותר.

חשבתי אולי לנסות ולכתוב על המצעד מזווית קצת אחרת, לנסות ולצאת ממה שקרה בו לדברים אחרים. אז נזכרתי ב"שרקניות"- קבוצה של בנות דתיות, כנראה בעלות ריאות הגדולות, שכן הן לא הפסיקו לשרוק במשך שעות ליד מסלול המצעד כשהוא התקיים, לפניו ואחריו. הן נרתעו מלפגוש את בנות "בת-קול", ארגון של לסביות דתיות. אולי כי אלה מוכיחות להן שאין להן מונופול על הדת. כאשר חברות 'בת-קול' החלו לשיר שירי דת המטיפים נגד שנאת חינם, אותן שרקניות התרחקו מהן והמשיכו לשרוק מול הומואים ולסביות 'סטריאוטיפים יותר', כאלה שכנראה שעשו עליהן רושם כמי שלא מבינים יותר מדי בדת.

החלטתי להסביר השבוע לכל אותן הומואיות שחוששות לפגוע ברגשות הציבור הדתי (שלא חושש, בחלקו הגדול, מלפגוע ברגשותינו) מדוע, מבחינה טכנית, אין במצעד פגיעה ממשית בדת או בציבור הדתי. אנחנו מקסימום פוגעים בהומופוביה המתפרצת מאותם דתיים. ועם זה, כמובן, אין לי שום בעיה.

מצוות הבסיס של היהדות

כבן לחברה הדתית, עצוב לי כשאני רואה את הסלידה החילונית מהיהדות ומהמסורת. בשל המונופול של הדתיים על היהדות, הדת נתפסת בעיני החילוני הממוצע כדרך חיים פרימיטיבית וככפייה. אני גרוס שבפועל, ההיפך הוא הנכון. קו המחשבה המנחה ביהדות הוא כל כך חם ואנושי. חלק גדול מהמגזר הדתי בוחר שלא להראות צדדים יפים אלה.

ספר טוב להבנת הבסיס, הטוב במהותו, של היהדות הוא "נתיב אהבת הריע", ספרו של המהר"ל מפראג. הוא מסביר עד כמה, ביחס לתרי"ב המצוות האחרות, חשובה ומהותית ביהדות מצוות "ואהבת לרעך כמוך". לפי היהדות, כל אדם, ולא משנה אם מעשיו טובים או רעים, אם הוא יהודי או לא, גוי או אפיקורס, הומו או סטרייט, נברא בצלם אלוקים. רק כאשר בני האדם ילמדו לאהוב ולכבד האחד את השני הם יצליחו לראות בזולתם את הנשמה האלוקית.

סיפור שממחיש את המהותיות של אהבת הזולת ביהדות הוא זה על הלל ושמאי: "מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי", כך בתלמוד (מסכת שבת), "אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו (שמאי) באמת הבניין שבידו. בא לפני הלל, (וביקש ממנו) גיירני. אמר לו, "דע לך סני לחברך לא תעביד (דע לך שמה ששנוא עליך אל תעשה לחברך) זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור (ואת השאר כבר תצטרך ללכת וללמוד לבד)".

ההומניות שביהדות

למעשה, המצוות החשובות ביותר בתורה הן מצוות הומניות, כמו: צער בעלי חיים, חובת בניית מעקה בבית שיש בו מדרגות, זכויות סוציאליות לעובדים שלך ועוד.... התורה גם דואגת לאוכלוסיות המוחלשות בחברה - גרים, עניים, יתומים ואלמנות (שהן אמהות חד הוריות).

מצוות אלה הן הכי חשובות ביהדות כי הכתובים חוזרים עליהן שוב ושוב, בכל מיני וריאציות. לא זו בלבד, אלא שהמצווה שהתורה חוזרת עליה הכי הרבה פעמים היא לא שמירת השבת או ההקפדה על כשרות אלא מצוות אהבת הגר החי בארצנו והדאגה לזכויותיו (גם אם הנימוק הוא, בחלק מהמקרים, זיכרון של מה שעשו לנו בארץ מצרים). המצווה הזאת חוזרת על עצמה בתורה 36 פעמים. לצורך הפרופורציה, רוב המצוות לא חוזרות על עצמן יותר מפעם-פעמיים.

התורה מטילה עלינו את האחריות לדאוג ולכבד את העמים הזרים השוכנים בקרבנו ונמצאים תחת חסותנו. לצערי, אני ממש לא רואה איזה מנהיג דתי ידוע הנלחם עבור זכויות העובדים הזרים במדינת ישראל, למען זכויות ערביי ישראל או בדאגה לפליטי דארפור או להפסקת רצח העם שם.

דרך נוספת להבין את ערכה של מצווה או את חומרתה של העבירה, היא באמצעות העונש או השכר שבצידה. המצוות עם השכר הגבוה ביותר הן כיבוד הורים וצער בעלי חיים. העונש על חילול שבת נחשב לחמור ביותר. מדובר על סקילה באבנים (שזה לא סתם לזרוק אבנים, אבל זה כבר לפעם אחרת). לעומת זאת, על משכב זכר העונש הוא "כרת". "כרת" פירושו שבני האדם לא אמורים לדון את ה"חוטא" על מעשיו או להעניש אותו, אלא להשאיר את העונש ישירות לאלוהים (שהוא, כמובן, אמור לדעת מה באמת עובר על גייז).

נא להמתין... נא להמתין...