התמחות שנייה

בתחילת הסתיו שעבר, נתנו מארק ברנט ו-ABC לדונלד טראמפ את הבמה להגיד בקול גדול לכל העולם את מה שידע בתוך תוכו עוד מהימים בהם שיערו היה אמיתי הוא אלוהים. כן, כן, הג'ינג'י ההוא. השמנמן, איל הנדל"ן המפורסם בתבל. הוא אלוהים. בכל פעם שאתם מתפללים ואומרים "בבקשה,בבקשה רק הפעם תעזור לי", בכל יום כיפור כשאתם מבקשים סליחה, בכל פסח כשאתם שרים אחד אלוהינו זה טראמפ. אני לא כל כך בטוחה בזה, אבל הוא כן. והתכנית שלו בנויה בצורה שמטפטפת לנו את זה בכל שנייה. הפתיח, מנגינת חצוצרות מלכותית בכל פעם שהוא נכנס (אחרון כמובן) לחדר, ואל לנו לשכוח כי כל המתחרים פונים אליו בתור "מר טראמפ" ומסתכלים עליו כמו חבורת מאמינים על הרועה שלהם. העונה השנייה של "המתמחה" שעולה ב-HOT היא אולי אחד הסממנים הבולטים של תקופתנו. אולי יותר מכל תכנית אחרת, דווקא התכנית הזו ממחישה לנו באיזו חברה אנו חיים: כסף הוא הכל. זה גם הפתיח של התכנית. הוא מורכב מהמילה Money . אין שום מילה אחרת בשיר הזה. דונלד טראמפ הוא הקפיטליסט האולטימטיבי, בצורתו הטהורה ביותר. ובעולם שבו כסף הוא הכל, מתברר שטראמפ הוא אלוהים. שוב 18 מתמודדים, 9 גברים ו-9 נשים, מחולקים לשתי קבוצות, שיתחרו זו בזו במשימות עסקיות הרות גורל, שיקבעו מי לבסוף יזכה בתואר הנכסף, הגדול, הנחשק בתבל ללקק לטראמפ באופן קבוע. "המתמחה" מבטלת כל היגיון קודם שייחסתי לז'אנר הריאליטי. חשבתי שהסדרות האלו, שמבטיחות למצוא אהבה או לזכות במיליון דולר, או שניהם, מיועדות לאותם אנשים טיפשים וחסרי חיים, שמוכנים לעשות מעצמם צחוק בטלוויזיה. אנשים אינטליגנטים ומצליחים לא ילכו לדברים הנמוכים הללו. האינטליגנטים הם אלו שצוחקים בדרך כלל על המתחרים בפנים. אז זהו, שלא. הרצון לעשות צחוק מעצמך לא עומד ביחס ישיר למנת המשכל, כנראה. רוב המתמודדים ב"המתמחה" הם אקדמאים בעלי תארים ומשרות מכובדות, קפיטליסטיות לא פחות מנדל"ן, אבל איכשהו כל זה לא מונע מהם לבוא ולהשתטות בטלוויזיה, ולהפוך לקופי הניסיון החדשים. זה די עצוב האמת, כי ה"מתמחה" בניגוד ליתר תכניות הזבל, אינה מבטיחה מיליוני דולרים או אהבת אמת. לכל היותר תזכה לעבוד אצל טראמפ במשך שנה. יכול להיות שתפוטר, ייתכן כי תישאר עובד זוטר לנצח, ומי לעזאזל חושב שאם יציין בקורות החיים שניצח בסדרת טלוויזיה יוכל לנהל תאגיד ענק ולזכות בכבודם ובהערכתם של אנשים? כנראה שמי שחושב כך הם אותם אנשים שסוגדים לכוחו של הכסף ולכוחם של הטראמפים המחזיקים בו. טראמפ מביא את הגועל הטבעי שאני חשה כלפי קפיטליזם, יהירות וחזירות לשיאים חדשים. הוא לא מסתמך רק על הכריזמה הטבעית שלו (אין להתווכח שהוא ניחן בה) ועל הידע שלו בעסקים. טכניקת הצילום, המוזיקה והעריכה המגמתית של התוכנית מוקדשים לחידוד נקודה אחת טראמפ הוא אלוהים. אלו לא המתחרים שחשובים כאן, וגם לא המשימות שלהם. הכל משני ליד בורא עולם. ולמה הוא כזה? כי יש לו כסף. כי יש לו בניינים. זה מסמיך אותו להיחשב כישות אלוהית גדולה מן החיים. כל זה לא אומר שאני לא נהנית לצפות בתכנית. הרי כוח המשיכה של הריאליטי הוא בפנייה לתחושות הגועל שלנו, שבאופן פרדוקסלי ומאוד אנושי, מושכות אותנו לרצות לראות עוד ועוד. זה בערך אותו מנגנון של תאונות דרכים. כמה יותר מגעיל ככה יותר מושך את העין. בעונה הזו אלוהים הביא מתחרים מגוונים: אסייתית, יהודייה, ניו-יורקי איטלקי, 3 וואספים (תמיד הרוב, ככה טראמפ ברא את העולם), ושני שחורים (אחת התגלתה כסכיזופרנית - מזל שהיה עוד אחד ספר). כן, כל תמהיל העדות הכה-אמריקני הזה התערבב בווילה אחת (למה תמיד בווילה?) והם נאבקים אלו באלו בלשון זקורה, בדרך לישבנו של ריבון עולם. התחרות הפעם מעט יותר מתובלת - אישה עומדת בראש קבוצת הגברים ולהיפך, וכל ראש פרויקט שניצח הופך לחסין מהדחה. בעיקרון, יהיה כיף. עד כה ספרתי התקף טירוף אחד משעשע ביותר, וויתור על חסינות מטופש ביותר, קבוצת בנות שכנראה נשלחו מטעם האגודה השוביניסטית להחזרת האישה לימי הביניים, וממחישות כל סטריאוטיפ אפשרי ומגעיל על כמה נשים שונאות זו את רעותה, ענטוזי תחת גבריים, פטפטנית כפייתית, וסלולרי אבוד. כמובן שאי אפשר לשכוח את מלאכיו העוזרים של האל קרוליין מלכת הקרח הבלונדה, וג'ורג' שנעלם הרבה בעונה הזו. לא אתפלא אם המסכן הלך לעולמו, אחרי חמישים שנים בהן ישב לצידו של הטראמפ והנהן. אני מסרבת להתחזות לשוחרת תרבות אליטיסטית שאינה יכולה לצפות בזבל הזה. מה לעשות, גם אני, כמו כולם, עוצרת ליד תאונות דרכים, וזו תאונה מהנה במיוחד. אם מתגברים על האנטגוניזם שהג'ינג'י מעורר, אפשר בהחלט ליהנות מחבורת האידיוטים (בעצם הרוב אידיוטיות לצערי) משפילים ע