אחרי שתי עונות הבינו יוצרות "ישנן בנות", סדרת הלסביות בעלת התרגום הקלוקל (כאילו ש"מילת ה-ל" היתה תרגום נאות יותר - באמת מבוי סתום), שכבר אין טעם במשחק מקדים עם הצופים. בעונה השלישית, ללא הקדמות והכנות מיותרות, היינו צריכות להבין ב"בום" שדיינה ואליס לא הצליחו, אבל לארה, הסו-שף מהעונה הראשונה, חזרה כדי לרכך את מכת הפרידה (לפחות לדיינה), שבת' וטינה משעממות אותנו ואת עצמן, ושג'ני עברה מגברים, לנשים, לשילוב של שניהם, ושאין זוג לוהט יותר משיין וכרמן. ולא בגלל שיין. העונה השלישית היא ללא ספק הטובה והמרתקת עד כה, אם כי גם הסוחטת והמתישה ביותר. שני הדברים הללו איכשהו משתלבים יחדיו. מי שיתמיד, עתיד למצוא עצמו נופל מהכורסא בכל שבוע מחדש. בכל עונה בסדרת דרמה, בדרך כלל, העלילה הופכת מעט יותר מורכבת ומעט יותר מסובכת, עד לעונת הסיום האפוקליפטית, שבה השיא מגיע לפתרונו. מבחינה זו, העונה השלישית של "ישנן" מעט דומה לסדרות קאלט כמו באפי, אנג'ל, או מכושפות. אומנם דיינה ושיין אינן נלחמות בערפדים, וג'ני לא משמידה שדים באישון הליל, אבל אי אפשר להתעלם מהגוון האפוקליפטי בו נצבעת העונה הנוכחית. הדבר המרענן ביותר העונה הוא הנושאים, כי הרי לא בגדי המעצבים משותפים לנו ולבנות The L-Word. בעלילה המפותלת והדרמטית ניתן עדיין לראות ניצוצות של שפיות, וטיפול מפוכח ומדוייק בנושאים כמו מחלות סופניות, זהות מגדרית ומערכות יחסים מייגעות. כניסתה של הדמות הטרנסג'נדרית, מוירה (AKA מקס) מעמידה במרכז, אולי בפעם הראשונה בסדרת דרמה עלילתית, את הדילמה המגדרית, להבדיל מזו המינית. הטרנסג'נדרים הם הילדים החורגים של קהילת הלהט"ב. נראה שדווקא אנחנו, שדורשים כל הזמן סובלנות וקבלה מהחברה הסטרייטית, מתקשים לעתים להבין ולקבל את הטרנסג'נדרים ואת המורכבות של רגשותיהם. רבים לא מבינים את ההבדל הגדול בין אישה שנמשכת לנשים ובין גבר שחי בגוף של אישה, ולכן מתקשים להבין מדוע אישה / גבר "ירצו" לשנות את מינם, בהתערבות כירורגית, בשביל להיות עם בני המין השני. אישה שמשנה את מינה לגבר למרות שהיא נמשכת לגברים, או גבר שמשנה את מינו לאישה למרות שהוא נמשך לנשים, נתפסים כדבר מעט מסובך, לא מובן, וגרוע מכך לא מקובל. יש לזכור שלמעשה, טרנסג'נדריות אינם קשורה כלל להומוסקסואליות. לא מדובר בדילמה של משיכה מינית אלא בדילמה של זהות מנטלית ומציאות פיזית. המורכבות של המצב הלא נעים הזה עוברת ב"ישנן בנות" בצורה חזקה ומרגשת, אך גם מציאותית. אף אחד לא יוצא מזה טוב - גם חוסר הסובלנות של הקהילה ההומו-לסבית מתבטא כאן, וכולם מקבלים נזיפונת. הייתי מרחיבה גם על נושא מערכות היחסים והמחלות הסופניות, אך בניגוד לכלי מדיה אחרים ששמחו לפרוס את כל העלילה בפרוטרוט, אני מעדיפה שמי שעוד לא צפה או שמע יראה ויופתע בעצמו. ובכל זאת, אם אתם לא רוצים לדעת מה קורה בעונה הזו אל תמשיכו לקרוא מעכשיו. טוב, יודעים מה? תראו בעצמכם זה שווה. מי שתתאכזב מוזמנת לשלוח לי מייל בסיום העונה. יום רביעי, 22:30 YES+