ניצול בחסות הקהילה

כשאנחנו רואים "תומך" ו"נתמך", מבוגרים שמכניסים קטינים למועדונים וצעירים מנוצלים - אנחנו חלק מתרבות הניצול. במקום זה, אנחנו חייבים לשים לה סוף

בחצי השנה הראשונה של השירות הצבאי שלי, כשהייתי בקורס מסוים, אחת מעמיתותיי לקורס יצאה עם גבר גרוש בן 46, שהייתה לו ילדה יותר גדולה ממנה. הבחור פינק אותה במתנות, הרעיף עליה מחמאות ולא הפסיק להדגיש עד כמה הוא אוהב אותה. הקשר ביניהם היה אינטנסיבי, וסבב בעיקר סביב המתנות, הפינוקים ו... איך לא? הסקס.

כשהיא דיברה עליו, תיארה אותו החיילת כנסיך חלומותיה. בניגוד אליה, החברה לא אהבה את הקשר הזה. בקרב החברות שלה היא הפכה מושא ללעג, וההורים שלה הבהירו לה, ובעיקר לו, שזאת הפעם האחרונה שהם נפגשים. נקודה. החיילת לא הבינה מה כל כך בעייתי במערכת היחסים שלה עם גבר בשל.

כשחשבתי על זה, הגעתי למסקנה שקרה כאן תהליך סוציולוגי מעניין. אני נגד הכפייה ההורית או ההדרה החברתית, אבל לחברה שלנו ברור מאוד שקשר בין גבר בן 46 לבין צעירונת שטרם מלאו לה 19 אינו קשר בריא במיוחד. והפעם, החברה צודקת: מחקרים רבים הוכיחו באופן מובהק כי קשרים שבהם פער הגילאים בין בני הזוג הוא מעל שבע שנים, כאשר אחד או יותר מבני הזוג מתחת ל-30, אינם קשרים בריאים.

אם לומר את האמת, הממצאים הללו אינם מפתיעים. איזה עולם משותף יכולים לחלוק גבר שכבר חווה זוגיות ארוכת שנים, הורות ולימודים אקדמיים, ושהדאגות שלו סובבות בעיקר סביב איך להעצים את הרווחים בעסק שלו ועלמה צעירה, שלמעט תעודת בגרות ונשיקה ראשונה לא עברה יותר מדי שלבים בהתפתחות, והדאגה העיקרית שלה נעה סביב החמשוש הבא? קשר שכזה בא רק למלא חסכים האחד של השני, ומתיישב עם תסביכים מסוימים - למשל "תסביך הצייד", "תסביך פיטר פן", "תסביך חסך אב" ו"תסביך אלקטרה".

החברה רואה שיש בזוגיות שכזו אלמנטים של ניצול ופתולוגיה, ודואגת מהר מאוד להגן על הצעירה ולהציב לאותו צייד / פיטר פן גבולות מאוד ברורים. אלה גבולות חברתיים שלפעמים הכרחיים כדי לשמור על חברה בריאה, המגנה, או לפחות מנסה להגן, על החלש.

בקהילה הגבולות היטשטשו מאוד
הגבולות הללו מאוד ברורים בחברה המערבית שבה אנו חיים, אבל בקהילה הם היטשטשו עד מאוד. מעבר לכך שאצלנו בקהילה, זוגיות בין גבר גרוש בן 46 לצעירון בן 18 וחצי היא לגיטימית ומקובלת.

מעבר לזה, יש בקהילה כאלה תופעה בלתי חוקית: בעילת קטינים. גם אם הבועלים והנבעלים במקרים אלה הם לא הרוב בקהילה, גם אם חלק גדול מהגייז מוקיעים אותה, עדיין תופעה של זוגיות בין אדם מבוגר לבין קטין בן 16 איננה חריגה במחוזותינו.

מצד אחד, אנחנו קהילה פורצת גבולות שחושבת שהכול מגיע לה, כזו שמעודדת תרבות של סיפוק היצר ומתקשה להציב גבולות ברורים. מצד שני, צעירים גייז רבים לא רוצים להרגיש לבד ורוצים לחוש נאהבים. מה גם שהם מתים מפחד שמא המשפחה שלהם תדע שהם הומואים. אני חושב שבגלל אלה, הקהילה מתייחסת באופן שונה מכלל החברה למערכות יחסים (בין שני גברים) שיש בהן פער גילאים משמעותי.

לפני שאפרט את כוונותיי, חשוב לי מאוד להדגיש שאני לא יוצא, חלילה, נגד מבוגרי הקהילה ומאשים אותם בהטרדת נערונים. אני גם מאוד מתנגד ליחס המשפיל כלפיהם, וכבר כתבתי על זה. אני מדבר על זן מאוד ספציפי של אותם מבוגרים - ציידים שמנצלים את מצבם של נערים שכל מבוקשם הוא למצוא קצת אהבה. מצד שני, גם אם יהיו כאלה שבעקבות הטור הזה יקומו עליי, אני רואה את התפקיד שלי כלהתריע בפני תופעות כאלה בקהילה, ואם צריך "להלקות" אותה על כך.

חשוב לי גם לציין שהדברים שאני כותב אינם דברים בעלמא. הם מתבססים , בין היתר, על הניסיון שלי כמדריך בארגון הנוער הגאה. במסגרת ההדרכה יצא לי לשמוע מחניכים סיפורים לא מעודדים בכלל.

כניסה למועדון תמורת...
כך, למשל, לפני מספר חודשים יצא לי לשמוע סיפור של בחור צעיר על כניסתו לעולם הגייז. כשהיה בן 15 וחצי, והוא עדיין גר אצל הוריו בצפון, כל מה שהוא רצה היה להכיר הומואים ולסביות אחרים. במקום מגוריו המרוחק לא ממש יצא לו להכיר גייז, ובכלל היחס לגייז לא היה כל כך טוב. יום אחד הוא קרא באינטרנט על אחת המסיבות בתל אביב. הוא אזר אומץ, לקח טרמפים והגיע למועדון המיוחל.

אלא מה? בכניסה למועדון גילה הבחור שאין כניסה לילדים ובני נוער מתחת לגיל 18. הוא היה על סף דמעות. הרי הוא עשה כל כך הרבה כדי להגיע לשם, רק כדי לגלות שייאלץ להישאר בחוץ. או אז הגיע "הגואל המדומה", שהיה מבוגר ממנו ביותר מ-20 שנה. ללא היסוס הוא גרם לכך שאותו צעיר ייכנס למועדון, ואף לקח אותו תחת חסותו. הוא הראה לו את המועדון והשקה אותו במשקאות אלכוהוליים.
עקב תקלה טכנית לא ניתן להציג את המשך הכתבה. עמכם הסליחה.

נא להמתין... נא להמתין...