הסטוץ הראשון שלי

אני לא טיפוס של סטוצים, אף פעם לא הייתי. משהו בקונספט לא עושה לי טוב, למרות שכולם סביבי חושבים אחרת. ובעצם, אולי הכל בגלל הפעם הראשונה והלא ממש מוצלחת?

ליזיז הראשון שלי, אי שם בגיל 18, עשיתי חיים לא קלים. בשלושת השבועות הראשונים, כל מה שהרשיתי לו לעשות היה לגעת בי מהחגורה ומעלה ובלי ידיים מתחת לחולצה. רק מתנשקים. שככה יהיה לי טוב! הבחור הסתובב כמעט חודש שלם עם זוג אשכים נפוחים בגללי. כשכבר הסכמתי לעבור שלב, זה היה בעירום מלא אמנם (מזל שלא הבאתי גם סדין עם חור באמצע), אבל רק מתחת לשתי שמיכות ובחדר חשוך לחלוטין. נעים מאוד, מריה.

אני לא טיפוס של סטוצים. אף פעם לא הייתי. משהו בקונספט של להכנס למיטה עם אדם שפגשתי או שוחחתי איתו בצ'אט רק לפני דקה לא עושה לי טוב. קשה לי עם זה. באקט מיני יש משהו מאוד אינטימי בעיני, מאוד אישי ואפילו קצת רגשי. לעמוד עירום, נטול מגננות, חשוף לגמרי - זאת לא סיטואציה שאני מוכן לחוות עם כל אחד. לא יכול, וגם לא ממש רוצה כשחושבים על זה.

בסקס אני צריך להרגיש משהו, בעיקר להרגיש בנוח עם הפרטנר, לדעת שאני לא עוד אחד ברשימה בלתי נגמרת. גם אם הוא לא הבחור להביא לאמא לארוחת ערב, עדיין יהיה נחמד לדבר איתו קצת לפני ואחרי. זה אולי נשמע פלצני או אפילו מטופש, בייחוד בעידן בו אפשר למצוא קונדומים במדף בסופר וכל ילדה בת 16 כבר מצצה לחבר שלה באוטו - סקס אמור להיות עניין של מה בכך, לא? לא יודע, אולי אני המוזר בכל הקטע.

גם אני יכול!
מסתבר שגם לנזירות האדוקות ביותר יש צרכים שבסופו של דבר צריכים לבוא על סיפוקם - הסטוץ הראשון שלי היה בגיל 26. כן, כן, לא טעיתי בהקלדת המספרים, גיל 26. זה היה בנקודה בחיים בה מצאתי עצמי לאחר פרידה מקשר ארוך (כמעט שנתיים! אם מחשבים את זה בחיים של לסביות זה ממש מלא זמן!).

היה זה ערב חמים ולח בדירתי החדשה בגבעתיים. נכנסתי לחדר "סטרייט בסטרייט" בצ'אט הישן והטוב של IOL. למה דווקא החדר הזה? כי בזה שנקרא "גאווה" דיברו יותר מידי... פה אנשים באו בשביל התכל'ס! קבלתי בדיוק מה שהייתי צריך – חתיך, פאסיבי מנוסה, עם יכולות אוראליות בסיסיות פלוס, שבתום העבודה יפנה עצמו בשקט לכיוון הדלת. 

אז נכון, כגודל הציפייה כך כגודל האכזבה. בדיוק כמו שציפיתי שהסקס הראשון בחיי יכלול מוזיקה רומנטית, נרות ריחניים וסער פין אחד (בגרסה הצעירה והיפה שלו) ובמקום זה קיבלתי "יאללה בוא תזיין אותי כבר, אני חרמן ותכף נגמרים המים החמים", כך גם היה הסטוץ הראשון. 

קיבלתי הביתה 1.85 של שרירים, תחת מוצק, גוף חלק ומבט של "יש אור אבל אף אחד לא בבית". מושלם! זה נגמר אחרי עשרים דקות בערך. היה טוב? תלוי את מי שואלים. הבחור שלח לי הודעה כמה דקות אחרי שיצא שהיה מצויין ושהוא ישמח להפגש שוב. החזרתי לו שגם לי ושבכיף, אבל בתכל'ס, ממש לא רציתי כלום. כל מה שיצא מאותו מפגש עם בחור אלוהי לכאורה היה תחושת ריקנות ורצון עז להתקלח, להתנקות, לשטוף מעצמי את הריח שלו, את הטעם שלו, אותו.

"אוי, נו, איתי תחסוך לי את זה", אמר גיא כשהתקשרתי אליו מייד אחרי, "לא כל אורגזמה חייבת לכלול גם טבעת נישואים. אפשר גם לעשות סקס נטו שלא בא מזוגיות ואהבה, ואם כולם עושים - אז גם אתה". מי אני שאתווכח עם בחור שמכיר את רחובות תל אביב על פי הסטוצים שהיו לו בהם?

לפעמים אני צריך הכנה
מאז עברו כמה שנים. אני מודה ומתוודה: את חדר המיטות שלי חנכתי עם כמה וכמה גברים, למפגשים כאלו או אחרים, אבל תמיד כל מפגש כלל הכנה מסוימת. אף פעם לא הצלחתי להפגש עם מישהו זר מעכשיו לעכשיו. אני פשוט לא מסוגל. זה גורם לי להרגיש כמו שחקן שלפני העלייה לבמה לוקח נשימה עמוקה, עוטה על עצמו דמות ומשיל אותה מיד אחרי שנכבים האורות.

בקיץ שעבר, למשל, נסעתי לטיול בארה"ב עם "אשתי" (הדרך הקצרה לומר החבר הכי טוב שלי). מקומות שונים, מועדונים חדשים, אנשים לא מוכרים - "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות", כפי שקראו לה בעבר. בעוד "אשתי" דגם לו כמעט מדי ערב מנה חדשה מהתפריט הלילי, אני העדפתי להשאר עם המנה קבועה,הווה אומר, ללכת לישון רעב. נכון שלא צריך חופה בשביל לגמור, אבל קצת כימיה וקורטוב קל של אינטימיות בתוספת נוחות יכולים לעשות רק טוב.

ולסיום, שני טיפים קטנים אחרי תקרית מצערת שקרתה למישהו שאני מכיר... סקס אחרי ארוחה גדולה זה אף פעם לא רעיון טוב, ואם הפרטנר אינו מאמין בשימוש באמצעי הגיינה להסוואת ריחות מיותרים מפאת פגיעה באוזון, שילחו אותו בנימוס להתחכך בעצים.

נא להמתין... נא להמתין...