חבורת ההומואים הצעירים - 3

בפרקים הקודמים: זכריה האוחצ'ה התימני מגיע למועדון החשמלי הסודי (אשר בגן העצמאות) חבול כולו ומספר לחבורה על ההומופוב הנורא שהתחזה לכוסון עולמי ותקף אותו ביציאה מהמסיבה.אך לאלון, המפקד האמיץ, יש כבר תוכנית לנקמה

פרק 3: מתכננים תוכניות

באותו הזמן, בחלק אחר של העיר...

ההומופוב הנורא, כפיר, כבר היה בחזרה בביתו, כולו מדושן עונג. חברתו השחורדינית עסקה בהכנת חביתה, בעוד הבריון מתגאה בפני חבריו על מעללי הערב.

"פוצצתי מתרומם!", הכריז ההומופוב בגאווה, "הוא ניסה להתחיל איתי!"
"שיחקת אותה", אמר שלמה הצולע, אחר מחבריו של כפיר, שהגיעו לביתו כדי לשמוע את סיפור המעשה.
"ההומו הקטן התחיל לגעת בי במסיבה של שירזי", המשיך כפיר להתרברב, "אז עקבתי אחריו כשהוא יצא מהמועדון עם החבר'ה שלו. הלך עם איזה 10 מתרוממים, בטח היו בדרך לאורגיה. כשצעקתי עליהם בסמטא, כולם ברחו ורק הנקבה שהתחיל איתי נשאר. אז דפקתי אותו במכות והשארתי אותו שוכב שם."

החברים צקצקו בלשונם והשמיעו קולות התפעלות.

"מה בכלל עשית במסיבה של שירזי?", שאל רמי בעל הצלקת, אחד החברים, "זה לא של הומואים?"
"מה קרה לך, התחרפנת?", צעק כפיר ונתן לרמי בעל הצלקת כאפה, "שירזי הוא סטרייט, נראה לך שאחד כמוהו יהיה הומו? כולם שם סטרייטים, גברים כולם, בריונים. תבוא תראה. אבל יש כמה הומואים שמתגנבים פנימה. אז טיפלתי באחד מהם!"

רננית, חברתו של ההומופוב הנורא, נכנסה לחדר ובידה צלחת עם חביתה וגבינה צהובה.
"כפיר, הנה ארוחת הערב שלך", היא אמרה בחיוך.
כפיר הביט אל עבר הצלחת. "מה זה?!"
"חביתה!", ענתה רננית בחשש, "כמו שביקשת!".
"אם זאת חביתה, אני אהוד מופז!", צעק כפיר, "מה זה הגוש הזה? לא אמרתי לך לשים הרבה מרגרינה? את מתקמצנת לי על מרגרינה?"

כפיר שלף מכיסו חבילת שטרות והעיף כמה שטרות אל עבר רננית הנבוכה.
"הנה, תקני עשרים חבילות מרגרינה, רק תלמדי לעשות חביתה!", הוא צעק.
רננית חזרה למטבח, השטרות עדיין זרוקים על הרצפה.
החברים הביטו בכפיר בהערכה.

"צריך להעמיד אותן במקום, הא?", הוא אמר בגיחוך, "אחרת הן מתחילות לשגע אותך, חושבות שהכל מגיע להן ולא צריכות לתת כלום בחזרה."
החברים צחקו ושיבחו את ההומופוב הנורא על דבריו.

ובינתיים, במועדון החשמלי....

"אז בקיצור", סיים אלון את תיאור תוכניתו המחוכמת, "בשביל שהתוכנית תעבוד, מישהו מאיתנו צריך להתחפש לבחורה ולפתות את ההומופוב הנורא".

כל המבטים הופנו אל עבר תמרה הטרנסג'נדרית.

"נראה לכם?", הפטירה תמרה בכעס, "הוא כבר ראה אותי במועדון עם זכריה, הוא יזהה אותי".
"יש צדק בדבריה", אמר אלון.

כל המבטים הופנו אל עבר יוני הפסיבי.

"השתגעתם?", צייץ יוני, "אני גבוה מידי. הוא בחיים לא יאמין שאני בחורה..והוא לא יסתכל בכלל על בחורה גבוהה ממנו."

"אין מה לאמר, הפסיבי צודק", הכריז אלון, "אז מי עוד יוכל להתחפש לבחורה?"

יעל הלסבית כחכחה בגרונה. "אהם, למה שלא נשתמש בבחורה אמיתית? אני, למשל..."

החבר'ה צחקו צחוק גדול שהדהד ברחבי המועדון. "בחורה אמיתית...", גיחך אלון.
"כאילו שזה יעבוד", התפקע יוני מצחוק ולפט את בטנו. "איזו בדיחה טובה!", צחק אפילו זכריה התימני.

אלון הפסיק לבסוף לצחוק ופסק בנחרצות: "אם כך, כנראה שאין ברירה. אני אצטרך להיות זה שמתחפש. תמרה - לעבודה!"


תמרה ואלון נכנסו אל חדר האיפור של המועדון החשמלי, שם, אל מול מראה גדולה, התיישבו השניים ותמרה החלה במלאכת הפיכתו של אלון המפקד האמיץ לאלונה הגבירה החסודה.

כשחזר אלון/ה אל החדר, בקושי זיהו אותו החברים. "אתה ממש בחורה!", אמרה בהתפעלות יעל הלסבית.
אלון הזעיף את פרצופו כשנעל העקב שלו סירבה להתייצב. "איך אתן הולכות עם זה?!", שאל אלון את תמרה.

יוני הפסיבי כבר הכין את כל הציוד הנחוץ למשימה, ואלון התיישב מולו לקבלת ההסברים הנחוצים. שמלתו הפרחונית הקצרצרה, אותה קיבל מתמרה, נמשכה ועלתה וחשפה את ירכיו המגולחות. עיניו של יוני ליטפו בהערצה את עורו הבהיר של מפקדו.

"אז ככה", התחיל יוני את התדרוך, "קודם כל הכנו לך קופסת מסקרה 5 צבעים שבתוכה הוטמן משדר סודי. כאשר תהיה בסכנה, כל שיהיה עליך לעשות הוא ללחוץ עם פיסת הצמר גפן המצורפת על הצבע האדום, ואז תוכל ליצור איתנו קשר מיידי."

"ואם אתה לא מחזיר לי את המסקרה", איימה תמרה, "אני אשרוט לך את ה..."
"תמרה!", רעם קולו של אלון, "רק בגלל שאני לובש שמלה פרחונית, זה לא אומר שאני כבר לא המפקד! היזהרי בלשונך!"

"נו, תשומת לב אלי", הפציר בהם יוני, "בואו נמשיך. בנוסף, יש לנו פה בשבילך קשת ורודה לשיער, עם מצלמת וידאו זעירה שתשדר כל מה שאתה רואה אל המכונית שבה נשב אנחנו ואל מכשיר ההקלטה כאן במועדון החשמלי."
אלון לקח את הקשת והניח אותה באלגנטיות של מנהיג על הפיאה הבלונדינית שעל ראשו.

"בנוסף, לא נשלח אותך לקרב בלי נשק. לכן, יש לנו פה שפורפרת קרם לחות לידיים שמסתירה למעשה שוקר חשמלי. בשעת הצורך, עליך להוריד את המכסה וללחוץ על הכפתור הזעיר שבתחתית השפורפרת."

"אה, ועוד משהו!", זעקה תמרה בהתלהבות ושלפה מכיסה ליפסטיק אדום, שלמראית עין נראה כמו כל ליפסטיק רגיל שאפשר לקנות בחנות.
"מה זה עושה?", שאל אלון בסקרנות.
"זה ליפסטיק, יא מלעון, לא לימדו אותך כלום בבית?", התריסה כלפיו תמרה.
"כן אבל מה זה עושה בנוסף?", המשיך אלון להקשות, "זה יורה כדורים חיים? זה מחזיק בתוכו ערכה לפתיחת מנעולים? זה מתיז חומצה נוזלית?"
"לא כפארה", ענתה תמרה בחוסר סבלנות, "זה צובע את השפתיים. אתה לא יכול לצאת ככה לרחוב, תראה איך אתה נראה, השפתיים שלך חיוורות כמו גופה."

"את כל הציוד הזה", חזר יוני לדבר, "אתה תיקח בתיק היד הוורוד של תמרה, בעל התחתית הכפולה. בפנים החבאנו פצצת הלם זעירה - אם תנער את התיק בחוזקה שלוש פעמים, יהיו לך 60 שניות להסתלק מהמקום לפני שעשרות נצנצים יתעופפו לכל עבר".

"אם כן, כעת אני מוכן למשימה!", אמר אלון בדרמטיות תוך שהוא קם ונעמד בקושי על עקביו הגבוהים.
"רגע, שלא תישאר רעב", נזכר לפתע יוני ודחף לתיקו של אלון כמה קרקרים מלוחים וגבינת פרומאז' בנוסח קממבר.

"הסכנה גדולה!", התחיל אלון את נאומו הדרמטי בפני שאר החברים, "אך חבורת ההומואים הצעירים לעולם לא נרתעת מסכנה. יתכן שחלקנו לא יחזרו עם התסרוקת מסודרת, יתכן שחלקנו לא יחזרו בתולים...אבל בעבר עמדנו כבר בפני קשיים גדולים מזה, ולכן נעמוד בפני הסכנה גם הפעם! אין דבר העומד בפני חבורת ההומואים הצעירים!"

"הומואים!", צעקו כולם את קריאת הקרב המסורתית, "הומואים! הומואים! הומואים!".

"לסבית!", צעקה יעל, אך החברים נעצו בה מבטים כעוסים.
"זכריה", פנה אלון אל התימני הקטן, "אתה תישאר פה ותהווה את כוח ההאזנה. אתה תצפה כל העת בתמונות המגיעות באלחוט מהקשת שעל ראשי, ובמקרה הצורך תזעיק את המשטרה. במקרה חירום אמיתי, יש לך גם את המספר של האגודה".

אלון החל מטפס במדרגות, כשיוני תומך בו מאחור כדי שלא יתחלק ויפול. תמרה ויעל צעדו במאסף.
למעלה לחץ אלון על הכפתור המתאים והדלת הסודית של המועדון החשמלי החלה להיפתח. באומץ ובגאווה יצאו החברים אל האור החיוור שבחוץ, השמש כבר החלה לעלות, והחברים שאפו בהנאה את אוויר הבוקר הנעים של גן העצמאות.

אך אבוי! ממש ממול לפתח הסודי של המועדון החשמלי, עמדו להם שני בחורים חסונים, ובעוד רגע הם עשויים לסובב את ראשם ולגלות את הכניסה החשאית!
אך החברים הכירו כבר את התרגולת המוכנה למקרה שכזה, ואלון התנפל מיד על יוני והחל לנשק אותו בהתלהבות תוך שהוא ממשש את גופו. תמרה עשתה אותו דבר עם יעל הלסבית, שלא הכירה את התרגולת וכמעט התעלפה. יוני הפסיבי לא הצליח לנשום אף הוא, למרות שמפקדו הנערץ היה בתחפושת של בחורה.

"היי, סטרייטים, לא כאן, קישטה", צעק אחד הגברים שעמדו מול החברים. אלון כמעט נפנף מולם את אגרופו, אך אז נזכר בתחפושתו, והיה מרוצה מכך שהתחפושת משכנעת את הבריות.

"קדימה אל ההומופוב הנורא, אל הנקמה!", הכריז אלון, מפקד החבורה אמיץ הלב, תוך שהוא מורח ליפסטיק אדום על שפתיו.

אל הפרק הרביעי

נא להמתין... נא להמתין...