חבורת ההומואים הצעירים - 4

בפרקים הקודמים: ההומופוב הנורא מתרברב בפני חבריו על שהכה הומו, אך חבורת ההומואים הצעירים כבר מתכננת נקמה. אלון המנהיג מתחפש לבחורה, מצטייד בכמה אביזרים חיוניים והחברים יוצאים לפעולה, כשזכריה התימני נשאר לשמור במועדון החשמלי

פרק 4: אל תוך הסכנה!
ההומואים הצעירים הגיעו במהרה אל כלי הרכב הסודי שלהם, ההומוביל. אלון המפקד האמיץ, שהיה מחופש לבחורה בלונדינית ענוגה, התיישב בכסא הנהג. "איך אתן נוהגות עם העקבים הארורים האלו?!", התריס כלפי תמרה הטרנסג'נדרית ויעל הלסבית, שהתיישבו מאחור. יוני הפאסיבי, סגן המפקד, התיישב לצד מנהיגו הנערץ ולא פסק מלפזול לעבר השסע שבמחשופו הנדיב של המפקד.

במושב האחורי, הפעילה כבר תמרה את מסך הטלוויזיה המיוחד שקלט באלחוט את שידורי הווידאו שהגיעו מהמצלמה הזעירה שהושתלה בקשת הוורודה שעל ראשו של אלון.
"אוקיי, אני קולטת שידור", הכריזה תמרה, "אנחנו רואים את הכביש..מצוין, המצלמה והמשדר עובדים - נוכל בכל רגע לראות מה מצבך, אלון!"

אלון סובב את ראשו אל עבר תמרה וחייך אליה בסיפוק. "אין כמוך!", אמר.
"אני מת'ה!!", צעקה לפתע תמרה.
"מה קרה?", שאלו כולם בבהלה.
"תסתכלו על המסך!", המשיכה תמרה לזעוק. על המסך נראתה דמותה של תמרה עצמה, כיוון שאלון עדיין הסתכל לכיוונה. "כל המסקרה שלי נמרח! מזעזע...פשוט מזעזע...."

תמרה המזועזעת חטפה את תיק היד הוורוד שלה שהיה ברשות אלון, והחלה לחטט בו עד אשר מצאה את המסקרה 5 צבעים שלה.
"תסובב את הראש בחזרה אלי ועכשיו!", צרחה תמרה.

אלון סובב שוב את ראשו אל עבר תמרה, שהחלה למרוח על פניה מסקרה בעזרת דמותה שנשתקפה מעל מסך הטלוויזיה.

לפתע נשמעה חריקת בלמים עזה ונשמתם של החברים נעתקה - אלון סובב את ראשו לעבר הכביש והספיק לבלום ברגע האחרון, לפני שהתנגשו בכלוב הבקבוקים הצהוב וברכב אחר שנסע במסלול השמאלי.

בשל עוצמת העצירה הפתאומית, עף ראשה של תמרה קדימה היישר אל תוך המסקרה בצבע האדום, שהפעיל את אות המצוקה הסודי....

במועדון החשמלי ישב באותה העת זכריה האוחצ'ה התימני, כשהוא לועס ג'חנון טבול בסחוג. לפתע, הדהדה בכל רחבי המועדון האזעקה:
"אחותייייייי!!! החברים בצרה!! אחותייייייי!!! החברים בצרה!!..."
זכריה כמעט ונחנק מהג'חנון שבפיו. הייתה זו קריאת המצוקה של החברים, והתימני הקטן החל לרוץ ברחבי המועדון אחוז בהלה. הוא לא יכל לדעת שהקריאה הופעלה רק בשל רשלנותה של תמרה הטרנסג'נדרית.

כעבור כמה שניות נרגע מעט זכריה והחל לתכנן את מעשיו. הוא נזכר בטלוויזיה המשדרת תמונות מהקשת שעל ראשו של אלון - הוא אומנם לא יוכל לשמוע דבר, אך יוכל לראות מה מצבם של החברים. מיד הדליק זכריה את הטלוויזיה המחוברת למכשיר ההקלטה, והכין עצמו לנורא מכל - מי יודע לאילו צרות נקלעו החברים, ואיזה זוועות יראה על המרקע. ואכן, על המרקע ראה זכריה את פניה של תמרה כשהם אדומים מדם, והיא מנופפת בידיה וצועקת בכאב!

בינתיים, ברכב, צעקה תמרה קללות שונות אל עבר אלון. "אמן שכל השיער על הראש יעבור לך לגב! תראה מה עשית! עכשיו כל הפנים שלי מרוחים במסקרה!"
תמרה שפשפה את פניה בניסיון להיפטר מהצבע האדום, אך גם ידיה התמלאו בצבע.
"אני מתעלפת", זעקה, "עכשיו עור הידיים שלי יתחיל להתקלף..."
בהיסטריה, החלה תמרה לחטט בתיק היד הוורוד, בחיפוש נואש אחר קרם הידיים.

במועדון החשמלי, צפה זכריה בפחד גובר והולך במסך. כעת הוא ראה את תמרה המדממת מחטטת בהיסטריה בתיקה. "בוודאי מחפשת היא את ערכת העזרה הראשונה", גנח זכריה בכאב לב אמיתי וכיסה את פניו, "אני לא יכול לראות יותר!"

לבסוף מצאה תמרה את שפורפרת קרם הידיים והחלה ללחוץ וללחוץ ולנסות להוציא מעט קרם שיקל על היובש בידיה. "נו, זה לא יוצא! זה לא יוצא!"
"תמרה, תירגעי!", צעק לעברה אלון, "את מסכנת את כל המבצע!"
תמרה החלה לנופף בידיה ולדפוק את שפורפרת הקרם במושב שלפניה, בניסיון נואש למצוא בפנים מעט קרם. אך אבוי, בטעות לחצה על הכפתור הסודי שבתחתית השפורפרת, ויוני האומלל שישב במושב הקדמי חטף 100,000 וולט שהעיפו את כל גופו קדימה.

במועדון החשמלי, פקח זכריה שוב את עיניו, וגילה שהמצב רק החריף - כעת ראה כי גם יוני הפאסיבי שוכב מחוסר הכרה במושב הקדמי, בשעה שאלון גוהר מעליו. "די!", זעק זכריה, "איזה אסון! אין ברירה, אני חייב להתקשר לאגודה!"
זכריה רץ במהירות אל הטלפון האדום של המועדון, ומהעבר השני ענתה מיד מזכירת האגודה.

-"מהר, אין שניה לאבד!", בכה זכריה אל תוך האפרכסת, "אני צריך לדבר עם האוחצ'ה הראשית!"
-"עם מי?!", שאלה המזכירה.
-"נו, עם ה- Head Homo, עם הגראנד-מאסטר-אגזוזן, עם המנהל, מהר!"
-"אה...איתי!! יש לך טלפון!", צעקה המזכירה.
[כעבור כמה שניות]
-"כן, זה איתי מדבר.", נשמע קול מהעבר השני.
-"תשמע! מדבר זכריה התימני מחבורת ההומואים הצעירים. אסון קרה! החברים בצרה! איזו טרגדיה, איזו בעיה..."
-"רגע רגע, לא הבנתי מה בדיוק הבעיה, הם רוצים לצאת מהארון?"
-"מה?! לא!!", זעק זכריה בכעס, "ההומואים הצעירים מפורסמים בכל העולם! אבל כעת הם בצרה ואני צריך את עזרתכם!"
-"איזו עזרה? אתם חושבים לארגן מצעד?"
-"לא! הם יצאו לרדוף אחרי הומופוב נורא, אבל דבר נורא קרה בדרך!"
-"הומופוב? אתם זקוקים לעזרה משפטית?"
-"לא!! אני צריך את הכוחות המיוחדים עכשיו! אני צריך את כל האקטיבים שיש בנמצא!"
-"אה, למה לא אמרת קודם!...."

אך אז הבחין לפתע זכריה כי התמונה על המסך משתנה. יוני הפאסיבי התעורר, תמרה הטרנסג'נדרית נראתה רגועה, ויעל הלסבית עישנה סיגריה.

-"רגע, תבטל את הפקודה!", נאנח זכריה, "נראה לי שהם בסדר עכשיו".
-"אין בעיה", ענה איתי, "אם תהיה שוב בעיה, תן לי צלצול מיידי ואני מקפיץ את דיין!"

במכונית, החלו הדברים להירגע. יוני הפאסיבי חזר להכרה ותמרה ניקתה את ידיה בעזרת כמה מגבונים לחים שקיבלה מיעל.
"כעת אפשר להמשיך במבצע?", שאל אלון בכעס ועייפות, תוך שהוא ממקם מחדש את הפיאה הבלונדינית ומזיז מעט את שדיו המלאכותיים.
"כן!", זעקו כל החברים, "קדימה אל הסכנה!"

אך כשהתחיל אלון שוב להתניע את המכונית, הבחין לפתע כי במסלול השמאלי עדיין עומדת המכונית שבה כמעט נתקעה החבורה. הנהג המתין כנראה כמה דקות, וכעת משראה כי אלון רואה אותו, סימן בהיסטריה לאלון שיפתח את החלון.
אלון פתח בסקרנות את החלון.

"פוסטמה! מי נתן לך רשיון?!", צרח הנהג במכונית הצמודה, "תחזרי למטבח!!", אמר, ונסע.

אלון עמד לנופף באגרופו, אך אז נזכר שוב בתחפושתו, והיה מרוצה על כי היא אכן מטעה את הבריות.

אחרי נסיעה קצרה, הגיעו החברים בשעה טובה ומוצלחת אל מסיבת האפטר במועדון הדיפ, שם קיוו למצוא את ההומופוב הנורא, שבוודאי יגיע לחפש קורבנות חדשים.
אלון החנה את המכונית בסמוך לכניסה, והחברים ישבו בתצפית עד שיגיע ההומופוב הנורא.

"דרך אגב", אמר לפתע אלון, "איך בכלל אני אמור להתחיל איתו? מה אני יודע על בחורות? מאיפה אני יודע איך הן מתחילות עם בנים?"
כל המבטים הופנו אל עבר יעל הלסבית.
"נראה לכם?!", אמרה וצחקה צחוק גדול.
כל המבטים הופנו אל עבר תמרה.
"מה הבעיה?!", אמרה תמרה, "תתחיל איתו בדיוק כמו שאתה מפתה את כל הגברברים שלך. תעשה לו עיניים. תחמיא לו על השרירים. תבליט את השדיים."

"רגע, יש לי רעיון!", הזדעק לפתע יוני והוציא מתיקו אוזניה קטנה, "תכניס את האוזניה הזאת לאוזן, זה כולל גם מיקרופון, ואנחנו נוכל לשמוע אותך ולעזור לך, לייעץ לך מה להגיד!"
"אתה בחור כארז!", אמר אלון וטפח על שכמו של סגנו, "רעיון כביר."

"הנה הוא!!!", צעקה לפתע תמרה בהיסטריה, "זה הוא! זה כפיר! זה ההומופוב הנורא!"
החברים הביטו אל המדרכה ממול, שם הלך לו בחור שרירי וגבוה. כפיר. ההומופוב הנורא.

"אם כן, מתחילים!", הכריז אלון, "אתם תישארו כאן בהומוביל, ותעקבו אחר מצבי על המסך, ותתנו לי עצות באוזניה."
אלון פתח את דלת המכונית, והחל לצעוד אל עבר הכניסה בצעדים חינניים.

אך אבוי! בכניסה עצר אותו סלקטור בריון ומעורר יראה וסירב להכניסו. אך כבליין מנוסה, לאלון כבר היה ניסיון עם סלקטורים, והוא ניגש אל הבריון בביטחון.

"תשמע, חבוב", אמר אלון לסלקטור וחייך בערמומיות, "אני מכירה את שירזי לעומק, אם אתה יודע למה אני מתכוונת..."

הסלקטור העיף מבט אחד בבלונדינית שעמדה מולו ואמרה שהיא מכירה את שירזי, וגיחך.

אלון החליט לנסות את הנשק הכבד.
"ואללה אחי, אני הייתי איתך בגולני, אתה לא זוכר אותי מהמקלחות?!"
"ניסיון יפה חמודה", גיחך שוב הסלקטור, "עכשיו טוסי הביתה."

"אלון!", צרחה תמרה באוזניה, "אתה בחורה! תפנים! אתה בחורה!"
אלון חשב כמה רגעים ואז עלה במוחו רעיון מבריק.

"טוב תשמע", אמר, "האמת היא שאני נציגת התקשורת. אני מפריידזין. אני עושה כתבה, כדאי לכם!"
הסלקטור התרגש עד מאוד.
"הו, אז למה לא אמרת קודם?", שאל במבוכה, "כמובן, היכנסי!"

וכך נפתחה הדלת ואלון נכנס אל תוך המסיבה, מנסה לאתר במבטו את כפיר ההומופוב הנורא בין החוגגים. לבסוף, ראה אותו יושב על יד הבר והחל להתקרב אליו.
"שלום!", אמר אלון והתיישב בצמוד לכפיר, "אני אלונה!"
"סחטיין עלייך!", אמר ההומופוב וחייך.

אל הפרק החמישי

נא להמתין... נא להמתין...