חזרתי לתיכון ''נעורים'' ברמת השרון אחרי כמעט עשרים שנה, בהן לא ביקרתי שם, מאז שהייתי אני אחד מבוגריו, בסוף שנות השמונים. מנהלת התיכון, הגברת אופק התקשרה אליי די בבהילות, כשהמורה למתמטיקה של שכבת י''ב, נפלה במדרגות, שברה את אגן הירכיים והסתמן שתיעדר לזמן ממושך. הייתי כבר עם תואר שני בחוג למתמטיקה באוניברסיטת תל-אביב, והגיע הזמן לקיים את הבטחתי לגברת אופק, להיות מורה מחליף בשעת חירום. נכנסתי לכיתה י''ב 3 באמצע חודש מאי, כשההכנות לבחינת הבגרות במתמטיקה, כבר היו בשיאן. נתקבלתי ברעש מחריש אוזניים ועברו כחמש דקות עד שהצלחתי להרגיע את עדת המתפרעים הצעירים.''חבר'ה, נדמה לי שיש לכם בחינת בגרות בעוד חודש,'' הרמתי את קולי, בניסיון להרגיעם. ''אני המורה המחליף, שמי אורי ואני אכין אתכם לבגרות במתמטיקה.'' ''פתחו את הספר בעמ' 138 ופתרו את שלוש הבעיות הראשונות.'' קולות הצהלה החלו להיעלם, כשהם הבינו שאני כאן כדי ללמד. עשר דקות חלפו בשקט יחסי, עד ששאלתי: ''מי רוצה לבוא אל הלוח לפתור את הבעיה הראשונה?'' אף תלמיד לא הצביע עד שהסתובבתי אל הלוח כדי לפתור את הבעיה בעצמי. מסוף הכיתה נשמע קול: ''המורה, אני מוכן לנסות.'' הסתובבתי ולעברי הגיע בחור גבוה ורזה, בהיר עם תלתלים בלונדיניים שנראה כמו אל יווני.''מה שמך,שאלתי אותו?''
''אסף,'' הוא ענה לי.''חבר'ה, אני מבקש שקט. אסף ינסה לפתור את הבעיה על הלוח.'' התקשיתי מאוד להסתכל בפתרון אותו הציע אסף על הלוח, כי הייתי עסוק להתבונן בהשתאות על גופו המושלם, עכוזו הקטן והמוצק,על רגליו החלקות ועל הבליטה המסקרנת במכנסיו. ''סיימתי המורה,'' אמר אסף ואני התעוררתי מחלום רחוק כל כך, שפיזית עמד מטר וחצי ממני. לפני שהספקתי להגיב, נשמע הצלצול וכל התלמידים שעטו החוצה בקולניות.
נשארתי בכיתה, אוסף את חפציי ומדמיין לי איך בדיוק לפני עשרים שנה, הייתי מאוהב נואשות ובסוד, בחגי. הבחור שכל הבנות היו כרוכות אחריו. ניגשתי לשירותים, נעלתי את עצמי באחד התאים, התיישבתי על
האסלה, מלטף את מפשעתי קלות ומחשבותיי נדדו אל חגי המיתולוגי ובעיקר אל אסף, שממש לא מזמן הייתי כל כך קרוב אליו, ועם זאת כל כך רחוק. ככל שדמיינתי לי יותר את אסף המדהים, החל הזין שלי להזדקר,להתעבות ולהתקשות. לפתע שמעתי את דלת השירותים נפתחת ומישהו החל לשטוף את ידיו. רכסתי בזריזות את מכנסי,השתעלתי, שטפתי את האסלה ויצאתי לשטוף את ידיי. ''אהה...המורה, לא ידעתי שאתה כאן,'' אמר לי אסף.
''אתה יכול לקרוא לי אורי,'' אמרתי לו.
''אתה למדת בתיכון הזה, המורה...אורי?''
''כן, לפני עשרים שנה,'' אמרתי.
''וואוו, אתה לא נראה כזה גדול,'' אמר אסף.
''ראיתי שפתרת את הבעיה על הלוח ממש בקלי קלות,'' אמרתי.
''כן, אני יודע לעשות עוד כמה דברים בקלי קלות,'' אמר אסף.
''למה אתה מתכוון?'' שאלתי.
''די המורה, ראיתי איך הסתכלת עליי כשעמדתי ליד הלוח. ממש בלעת אותי עם העיניים.'' התחלתי להסמיק ולא ממש מצאתי מה לומר. אסף עזר לי: ''אתה יודע, אני מאז שהייתי בכיתה ח', חולם על מישהו כמוך שיחבק אותי וייתן לי אהבה.'' הזדרזנו להיכנס לאחד מתאי השירותים, ועטנו איש על רעהו בליטופים, חיבוקים ונשיקות היסטריות. ''מישהו יכול להיכנס ולתפוס
אותנו,'' לחשתי לו.
''אל תדאג, אף אחד לא ייכנס,'' לחש לי אסף. הוא התיישב על האסלה ופתח לאט את רוכסן מכנסיי. הזין שלי כבר עמד כמו טיל שיהאב מוכן לשיגור ואסף חיפש אותו בשקיקה. '' המורה, יש לך אחלה כלי,'' אמר לי אסף והחל מלקק אותו במהירות.
''רגע, רגע,'' אמרתי. ''אני רוצה לנשק את הפנים המדהימות שלך.'' התחלנו להתנשק נשיקת עומק חודרנית בעודי מלטף את שערו האלוהי. אסף הוריד את החולצה. גופו היה עוצר נשימה, חלק לגמרי, עם פלומה בהירה וקטנה שיורדת אל הלא נודע. ''אתה חתיך הורס,'' מלמלתי בהתפעלות. היו לו פטמות קטנות וורודות שהזדקרו והתקשחו למגע ידי ולשוני, ושיער בית שחי רך ועדין. אסף ליקק לי את הזין והביצים ברעבתנות ובתשוקה חסרת מעצורים, ואני רק ליטפתי את ראשו ומלמלתי: ''עוד, עוד''... נפעם מהאוצר שנפל בחלקי. בשלב מסוים,אסף סובב אותי והתחיל ללקק לי את הישבנים, מה שהוציא ממני אנחות בלתי נשלטות וכשהלשון שלו חדרה עמוק עמוק
אל החור וקדחה שם במיומנות,לא יכולתי לשלוט על עצמי יותר וגמרתי בשש השפרצות אדירות על הדלת של תא השירותים.
''אספי,די,'' ביקשתי והסתובבתי לעברו. רק אז ראיתי שגם הוא כבר מזמן גמר וכל החזה האלוהי שלו,היה ספוג בזרע חם. שפריץ אחד גם ניתז על פניו. מיהרתי לנקות אותו בלשוני ולהתענג על הטעם. רק עכשיו ראיתי איזה זין נפלא יש לו, והצטערתי שלא הספקתי להעניק לו את הטפול לו הוא ראוי. ''מה גם אתה גמרת,'' שאלתי?
''כן,אתה גירית אותי בטירוף, אורי.''
''אני רציתי למצוץ לך ולפנק אותך,'' אמרתי.
''אני לא גמרתי איתך,'' אמר אסף. ''מעכשיו אתה תהיה המורה הפרטי שלי.''
''כל זה חייב להישמר בסוד מוחלט בין שנינו,'' אמרתי. ''אני נשוי ואב לשני ילדים ואשתי לא מדמיינת דבר כזה, בחלומותיה ההזויים ביותר.''
''אורי, גם אני בארון לגמרי ואף אחד לא יודע עלי. אפילו לא החברים הכי טובים שלי. אין לך מה לדאוג,'' אמר אסף. ''זה אתה אני ומשוואה עם שני נעלמים'', קרץ לעברי ונתן לי נשיקה חמה ורטובה.
בערב, בעוד אשתי מטרידה אותי בכל מיני שאלות של יום יום, נדדה מחשבתי אל אסף ואל גופו הנהדר. נזכרתי איך הוא ינק לי את הזין בהתרגשות, ואיך ליקק לי את הישבנים במיומנות. ניסיתי להבין, מנין רכש את הניסיון המיני שלו, הרי הוא בסך הכל בן-17 וחצי. בינתיים אשתי המשיכה להטריד אותי בקושיות כמו, אם דיברתי עם מנהל הבנק על האוברדראפט? ואם סגרתי את החוב במכולת. אני רק הנהנתי בראשי בהסכמה בעוד מחשבותיי ממשיכות בנדודיהן. ניסיתי לתכנן איך אסף ואני נסתיר את הקשר בינינו. אסור היה בשום אופן שייוודע ברבים. החלטתי להשתמש בינתיים במפתח שהיה ברשותי לחדר המורים, בשעות אחר הצהריים והערב.

למחרת בשעה עשר ורבע, אחרי ההפסקה הגדולה, חזרתי די חושש לי''ב 3 לשיעור המתמטיקה. ההמולה היתה גדולה עד שתפסו כל התלמידים את מקומותיהם. ''בוקר טוב,'' אמרתי. ''מישהו הכין את שעורי הבית שנתתי לכם אתמול?'' בינתיים חיפשתי את אסף בעיניים מודאגות, בספסלים האחוריים, אבל הוא לא היה שם. ''מישהו ראה היום את אסף,'' שאלתי.
''לא המורה, הוא לא הגיע מהבוקר, ענתה לי מיכל, אחת התלמידות שניכר היה עליה שהיתה לא פחות מודאגת ממני.'' התקשרתי אליו אתמול בלילה די מאוחר, כדי לשאול משהו בקשר לאחת הבעיות במתמטיקה והוריו נשמעו די מודאגים ואמרו שהוא בכלל לא חזר הביתה מבית הספר. ''טוב,'' אמרתי מנסה להסתיר את דאגתי, '' ננסה לברר מה קורה איתו בסוף היום.''
השיעור עבר בעצלתיים, ומאוד התקשיתי להתרכז בגיאומטריה, כשכל הזמן מחשבותיי נעו סביב, אסף והיעלמותו. בסוף יום הלימודים, נכנסתי לשירותים להטיל את מימיי ובעודי שוטף את האסלה, שמעתי רחש מוזר מאחד התאים. פתחתי את דלת התא ומצאתי שם לחרדתי את אסף שרוע על הרצפה, מוכה וחבול כולו. דם ניגר מפניו היפיפיות. הוא היה חצי מעולף וניכר שחטף מכות הגונות. קראתי בשמו בקול רם, רועד ומהדהד אך הוא לא הגיב.