ירון לאור ירח ניסן
עמוק באפילת הגן
רוח חרישית פוקדת
את השביל מטרללת
עלים, מחטי אורנים כמושים
שם פגשתי בו
בין הרוח לבין הנשימה
בין הספק לאור הסהר הלבן
ירון לאור ירח ניסן
עמוק באפילת הגן
בתום שרב כבד
ברום הגבעה
ירדתי על ברכיי
צללים חרזו
שירי קינה
שוזרים גוף אחד
אל גוף אחר - חלק
שלא נדבק בו דבר
מלבד אורה החיוור של הלבנה
שצובע את גופו של נרקיס
המתפתל בין שפתיי
בצבעי אפילת הגן
ירון לאור ירח ניסן
עיניים עצומות
אוצרות את התשוקה
שמתחפשת לנשיקה
שמתחפרת באנחה
ידיים מפלסות את דרכן
לאורך האיבר
לרוחב הישבן
גוף הגבר חיוור מדאגה
מתשוקה
כאב
ירון לאור ירח ניסן
אני נסתר
גוף של גן
גן של גוף
ללא דמעה
טיפות לבנות
ירח נסתר מאחורי ענן
ירון לאור כאב ניסן.