בית קפה חשוך,
בדל סיגריה מעוך.
מגישה קפה לשולחן,
וקורצת לי בקטן...

שולחת נשיקה במפית נייר
כבר בוקר, מאוחר
אני לא רוצה ללכת
לא רוצה לחשוב
רוצה אותך רק לאהוב...

את קטנה ויפה
עם מבט מגרה,
כל פעם מחדש
את עושה לי את זה.

אני מסרבת להאמין
מסרבת להבין
מבחוץ יודעת שהכול נגמר
אבל למה, אם עדיין חורף וקר?

שוב מאוכזבת
מאהבה שכואבת
ובוכה כשלא צריכה...