לא התכוונתי

דמעה אחת והשניה מחוברת. מסרבת לעזוב...
לא התכוונתי! היא אומרת
חבל. אני דווקא כן...
התכוונתי שאת תאהבי אותי,
שאת תשארי איתי!
אבל לזה... לזה לא התכוונתי.
מצטערת היא לוחשת
לא סולחת! לא סולחת! ולא אסלח לך לעולם...
בבקשה! היא מתחננת
בוגדת. רוצחת !!! אני צועקת והדמעה השניה עוזבת.
איתה.
אני מתעוררת ורואה אותם מולי
חלוק לבן. שיניים לבנות. חלקם גם עם שיער לבן
ואז אותה מחייכת מאחוריהם, שולחת לי נשיקה
היא לבנה כמוהם. אני מצביעה עליה מחכה שיראו שיצילו אותה
''בבקשה בבקשה תצילו אותה, לא אותי! אותה!''
אני שומעת אותה מתוך בועה ''לא התכוונתי לעזוב...''

תגיות

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    נא להמתין... נא להמתין...