משחק פוקר

עשר בבוקר את מתעוררת הפוכה, תחושת כבדות, את כל כך מעוכה

עשר בבוקר את מתעוררת הפוכה, תחושת כבדות, את כל כך מעוכה
עם עיניים אדומות שמסרבות להיפתח.
השעון כבר צלצל, מאפשרת לזמן להימרח.
מריצה סדר יום בזמן שמרתיחה מים לקפה הבוקר
היית מדלגת על מספר מחויבויות ומחליפה במשחק פוקר.
אינספור שחקנים שקרנים מקיפים שולחן יחד איתך,
אין פה בחירה, השקר אוחז אף אותך.
ממאנת לחשוף את הקלפים על גבי השולחן
הרי להוציאך מן המשחק כל לוזר מוכן!
אז כמו ילד את פותחת באוסף, אך של שקרים.
היית מעדיפה שזה יוחלף באבנים, בולים או ספרים.
אך לא! אמת עירומה נקברת כשעינייך חשופות.
את מסרבת להציל אותה, חריגה? לא רוצה להיות!
אחת מן המניין ללא ייחודיות או סממן בולט
בגובה העיניים, כולם שווים - אף אחד לא שולט.
שחקנים זהים בעולם גדול אצים אל המחר
באופן קבוע יום אחר יום, עוד לפני שהוא נגמר.
אין מעז לעצור בעדם - איתנים, חייכנים, מהמרים וחוצפנים
מוציאים מילים ללא הרף, האנשים שמולם אילמים.
שום הבעת פנים הולמת לא תמנע מהם לסיים משפט,
וגם כשינסו לערער אותם, זה לא באמת אכפת!
זוהי הדרך לניצחון, אין מקום למחשבות - מעשים בלבד.
בלהקה, בזוגות בשלשות או לבד,
חזות פוקר היא רק משחק הבמה, היא שלך,
תשאירי את הרגש מאחור, תגלמי תפקיד ראשי שנכתב רק לך!
את מחזיקה בקלפים, תוכלי לפרוש או לעבור לסבב נוסף,
כל סיבוב עם קולות, צבעים ריחות וטעמים הוא ערך מוסף.
את בוחרת ללמוד את התסריט, הוא לא פשוט כפי שחושבים.
חזרות שוב ושוב אינך מרפה ומשננת גם מאחורי הקלעים
המסך עולה, את באור הזרקורים, עיניים רבות תוהות ובוהות
אינך מסוגלת אנשים קטנים של ערכים ועקרונות משמיעים בראשך קולות.
את מרימה את ידייך, מוותרת לעיני כל ומתוודה בפני אלפים-
אני בן אדם פשוט, אני מעדיפה לשחק בקלפים!

תגיות

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    נא להמתין... נא להמתין...