אוקיאנוס שלם ביני לבינך - פרק ז'

אימא ושרגא

אחרי הנפילה
אחרי הנפילה. צילום: הנדל.

"שלום גגי."

"אימא!"

"מה גגי?"

"כמה פעמים אני צריך לבקש ממך לא לקרוא לי גגי? אני כבר לא בן חמש, תקראי לי פולי כמו שכולם קוראים לי."

"נו, באמת. אני אימא שלך, לא אחד מהפרחחים האלה שאתה מסתובב אתם, אלה שרוצים שתלך למצעד הגאווה."

"מתי אמרתי ש..."

"שמעתי על זה היום ברדיו, כל היום דיברו ברזי ברקאי על הומואים ועל המצעד בירושלים, וגם אצל יעל דן דברו על המצעד. אני לא רוצה שתלך לשם פולי."

"אבל אימא ..." פולי מנסה להגיד לה שהוא עדיין שוקל אם בכלל ללכת, אבל במקום להקשיב  היא ממשיכה לדבר.

"זה ממש מסוכן, שלומי ודודי ואפילו צביקה של דודה רבקה יהיו שם (מדובר בבני הדודים של פולי שכולם משרתים במשטרה) ואני לא רוצה שתסתובב במקום מסוכן כזה. עוד לא התאוששתי מהשירות הצבאי שלך."

"זה בכלל לא אותו דבר אימא, ולא ללכת למצעד הגאווה זה אומר להיכנע לאיומי אלימות של דתיים ופאנטים."

"זה אומר להתנהג בהגיון."

"את לא מבינה שאם נוותר להם זה אומר שנצא הומואים!" צועק פולי מתעלם מכך שכולם בבית המלאכה מסתכלים עליו.

אימא לא מאבדת את קור רוחה. "בטח שתצאו הומואים, הרי תלכו במצעד הגאווה. אני מקווה שיבטלו את המצעד."

"גם אם יבטלו אותו אנחנו כן נצעד." מתעצבן פולי.

"פולי!"

"אימא! אני באמצע העבודה, אני חייב לסגור."

"רק רגע, בעצם צלצלתי כדי להגיד לך שמחר כולנו נפגשים בשעה חמש בבית קפה 'רימון'."

"מי זה כולנו ולמה אנחנו נפגשים?"

"כל המשפחה שלך נפגשת לכבוד היום הולדת שלך, כבר הזמנתי מקום."

"אבל היום הולדת שלי רק ביום שבת."

"רק מחר מתאים לכולם. תהיה שם עם החולצה הכחולה שנרי קנה לך בשנה שעברה ותלבש סוף סוף מכנס יפה, לא ג'ינס, ותסתפר."

"אבל אימא..."

"ונעלים מצוחצחות. אני לא רוצה לראות שוב את הנעלי התעמלות האלו שאתה הולך אתם לכל מקום."

"בסדר, אבל...."

"ושז'וז'ו יספר אותך, לא קוקו."

"מה רע בקוקו?"

"הוא יצירתי מידי."

"מה רע ביצירתיות? הוא ספר, זה מה שספרים עושים, הם יצירתיים."

"לא על הראש של הבן שלי, תן לז'וז'ו לספר אותך."

"בסדר אימא."

"ואל תאחר."

"בסדר אימא."

"ותזכור, החולצה הכחולה ונעלים מצוחצחות, דודה רבקה תהיה ואתה יודע איך היא, עד היום היא מזכירה לי מה לבשת בסדר."

"מה לבשתי בסדר?"

"ג'ינס וטריקו."

"נו, אז?"

"גגי!"

"בסדר אימא. להתראות."

פולי סוגר את הנייד וחוזר לעבודה, מנסה להעמיד פנים שהוא לא רואה איך הקולגים שלו ששמעו כל מילה מתפוצצים מצחוק.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    נא להמתין... נא להמתין...