משיעבוד לעבדות – פרק שני

החזרה הביתה בחמישי בלילה הייתה קשה. הרגשתי כמו מישהו שחוזר לכלא מחופשה.

מגבת
מגבת. צילום: הנדל.

אחרי שני 'לחיים' עם מנות כפולות של וודקה השתחררתי. החבורה רצתה לשמוע סיפורים דוסים והם שפעו ממני בחופשיות. מדי פעם עלו שאלות מביכות, לכאורה, אך במצבי אחרי עוד שתי כפולות דבר לא יכול היה להביך אותי. הם לחצו לדעת על שידוכים ויחסים בין המינים אך לא יכולתי לספר להם דבר על כך. פשוט אמרתי שעוד לא מצאו לי את הנכונה. אחד מהם שאל אם הבנים בישיבה מאוננים ביחד, מזל שהיה חשוך אז לא ראו כמה הסמקתי. הסתכלתי עליו במבט נוזף ואמרתי שגם לא לבד כי אסור לשפוך זרע לבטלה.

ברגע שנכנסנו לחדר שינה שוב ירון את עורו. תתפשט, אמר והמשיך והורה לי לשכב על המיטה. הוא התפשט בנחת מבטו נע על גופי. שוב הרגשתי מושפל ומבוייש. שכבתי על גבי המוט שלי זקור ישר למעלה מדי פעם פועם באוויר מהתרגשות בעוד אני רוצה לקבור את עצמי מבושה, אך לא מעז לזוז.

ירון ניגש למיטה והעביר אצבע על הזין שלי שהגיב בדילוגים באוויר, איזה מעיין של פריקם, הוא צחק והביא את האצבע הרטובה שלו לפה שלי. ליקקתי את האצבע והטעם המוכר שלי הרגיע אותי. הוא הוציא מהתיק שלו ריבוע צלופן וקרע אותו. בתוך הצלופן היה עיגול גמיש ששוליו מעובים.
אתה יודע מה זה? שאל
לא
תשובה לא נכונה
אבל אני לא מכיר, לא ראיתי אף פעם.
שוב שכחת. אתה מדבר רק כשאני שואל אותך ופונה אלי בתואר אדוני, ברור?
כן אדוני.

הוא לקח את העיגול ופתח מעט את השוליים. אחר כך הניח אותו על קצה הזין שלי והתחיל לגלגל למטה. קוראים לזה קונדום, אמר תוך כדי גלגול, זה מונע ילדים ושאר מחלות שעלולות להגיע מזיונים. לעולם אל תזיין ואל תיתן שיזיינו אותך בלי קונדום.
נחרדתי מהדבר הזה אליו התכוון, מה זאת אומרת יזיינו אותי?? מי יעשה לי את זה? זה אסור מהתורה.
הוא גלגל לאט עד שהזין שלי היה עטוף בגומי הגמיש.
גנחתי תוך כדי התהליך, הנגיעות שלו גירו אותי ופחדתי שאגמור.
אההה, אדוני, אני הולך לגמור, גנחתי.
הוא שלח אצבע אל מתחת לביצים שלי ולחץ חזק עד שצרחתי מכאב.
הוא עלה על המיטה ברכיו משני צידי גופי והחל להוריד את גופו לעבר המפשעה שלי. קצה הזין שלי נלחץ אל אחוריו. אל תדאג, אמר שוב עם החיוך המרושע שלו, התחת שלי כשר. המוט שלי נמעך אל התחת שלו ופתאום החליק לתוכו.
שלא תעז לגמור, אני מתכוון ליהנות מהזין שלך קצת, אמר.

אההה, איזה זין טוב יש לך, הוא גנח בעודו עולה ויורד על הזין שלי.
שכבתי מאובן על המיטה לא מאמין למה שקורה. הוא היה לגמרי מרוכז בעצמו משתמש בזין שלי להנאתו הבלעדית. אחרי כמה הרגשתי לפתע בערה בחלציי ולפני שהספקתי להוציא הגה התפרץ הזין שלי מרעיד את כל גופי מותיר אותי חסר נשימה.

לפני שהספקתי לנשום שוב נחתו על פני סדרה של סטירות וכשפקחתי את העיניים פגשתי מבט רצחני על פניו של ירון.
זו הייתה טעות איומה מה שעשית עכשיו, נזף בי ובלי מילה נוספת קם מעלי, הסתובב והתיישב על הפנים שלי. האף שלי היה ממש בחור התחת הרטוב שלו והביצים שלו על הסנטר שלי. הוא ישב שניות ארוכות חונק אותי עד שהתחלתי להתפתל מחוסר אוויר. הוא התרומם מהפנים שלי וכשפתחתי את הפה לנשימה עמוקה חדר הזין שלו לתוכי. הוא נכנס עד שהביצים שלו נמעכו על האף שלי והחל לנוע במהירות פנימה והחוצה מתעלם מעוויתות גרוני. הצלחתי לנשום נשימות קצרות בין החדירות שלו אבל מהר מאוד לא יכולתי לשאת את זה יותר. ניסיתי לחמוק ממנו ואז הוא תפס את הביצים שלי ומעך בכוח גורם לי לפתוח את הפה לצרחה ומנצל אותו להמשך הזיון האלים. מצאתי עצמי מתפלל שיגמור כבר בעוד עיניי דומעות מההשפלה, הכאב בגרון ובאף שהייתי בטוח שכבר נשבר. הכי משפיל בכל העניין היה סיומו. הוא שפך את הזרע שלו עמוק בגרון שלי, קם, הלך לשירותים ונשכב לישון, כשהוא מתעלם לחלוטין מנוכחותי.

למחרת התעוררתי מוקדם. ירון קם כשהייתי באמצע תפילת שחרית. הוא קם מהמיטה עירום וזקור. קברתי את פני בסידור התפילה עושה מאמץ רב שלא להיסחף למחשבות התועבה אך לא ממש הצלחתי. לשמחתי הוא התארגן במהירות ויצא. כשהגעתי לחדר האוכל הוא קרא לי לשבת איתו ועוד כמה חבר'ה. מקווה שישנת טוב, אמר, לא רציתי להפריע לך להתפלל...
השיחה קלחה שביב השולחן ואחרי הערב שחלקתי עם השאר בבר, הייתי גם אני משוחרר יותר. הבוקר עבר עם הרצאות מעניינות עד שהוכרזה שעה להפסקת צהרים. בעודי עורם אוכל מהמזנון, נצמד אלי ירון מאחור ולחש לי לסיים מהר את הארוחה ולחכות לו ערום בחדר.

סיימתי לאכול מהר וחיכיתי לו. הוא הגיע, הורה לי לשבת על הרצפה כמו אתמול. הוא פתח את רוכסן מכנסיו והניח בפי את האיבר הרפוי שלו. הוא הורה לי למצוץ וללקק אותו עד שהתקשה. כשבוא נשען עם ידיו על המיטה מעל לראשי הוא הניע את אגנו במהירות בועל את גרוני כאילו הייתי בובה או חפץ שנועד לשימוש לפי צרכיו. אחרי כרבע שעה הוא שפך את זרעו בגרוני, רכס את מכנסיו והלך. הרגשתי מטומא, מושפל ומנוצל אך המוט שלי עמד מלא דם על סף הפיצוץ. עשיתי טוש קר בניסיון להרגיע אותו. לבשתי את התחתון האדום המוזר שהצמיד את המוט לגופי וירדתי להמשך היום.

שוב היה ירון חברותי ומסביר פנים כאילו לא קרה כלום. כמישהו שאל למה התעכבתי הוא ענה שזה באשמתו כי תפס לי את השירותים בחדר. התקשיתי לשמור על ריכוז בהרצאות והמתנתי בעירוב של חשש וציפייה לערב. להפתעתי ארוחת הערב עברה וירון היה היוזם של כינוס של כולם בבריכה. שוב הופיעו משקאות והערב עבר עם הרבה צחוק, חלק מהצחוק על חשבוני כשלא הבנתי בדיחות, בעיקר אלו שעסקו ביחסים שבינו לבינה. בשלב מסויים רציתי ללכת אבל מבטו של ירון עצר אותי. אחרי כמה דקות הוא מצא הזדמנות ולחש לי לעלות לחדר, להתקלח ולחכות לו כמו שאני כבר יודע.

חיכיתי עירום בחדר מבויש, מושפל אך מגורה על סף טירוף. הוא הגיע והורה לי לעמוד על ארבע על המיטה. לחרדתי הוא התחיל להתעסק עם התחת שלי. מאתמול פחדתי שהוא ירצה לעשות לי את זה. אחרי כמה דקות שהידיים שלי טיילו בין פלחי ישבני לביצים שלי הרגשתי פתאום את הנשימה שלו על אחוריי. אחרי רגע נגעה הלשון שלו ביציאה האחורית שלי. מעולם לא עלה בדעתי שהמקום הכי טמא יכול להיות גם מקור לעונג רב כל כך. ככל שהוא ליקק כך הרגשתי שאני נמס מעונג. נגחתי כמו חיה, כל פעם שעזבה לשונו את אחוריי ייללתי כמו חתול שמחפש תשומת לב. הרגשתי שעם כל ההנאה בליקוק הזה הוא רק הקדמה למשהו טוב הרבה יותר. כשהוא חזר ונגע עם אצבע בחור שלי רציתי שהיא תגרה אותי יותר. הדפתי מעט את ישבני לאחור, לעבר האצבע אך הוא הרחיק אותה והתחיל לצחוק - ואאוו, אתה ממש חרמן, אבל תצטרך לחכות, אתה עוד לא מוכן לזה.

עם האמירה האחרונה הוא זז מאחוריי וזרק עצמו על המיטה.
תפשיט אותי, אמר, אין לי כוח לזוז.
כשהיה עירום שילב את ידיו מאחורי עורפו והורה לי לפנק אותו. לא ממש ידעתי מה אני צריך לעשות אבל התכופפתי לעבר המפשעה שלו והתחלתי ללקק את הזין הרפוי שלו.
תלקק ותמצוץ את הפטמות שלי, הורה. הרגשתי אותן מתקשות ברגע שלשוני נגעה בהן והנחתי שזה נעים לו. אחרי כמה דקות הוא הורה לי לחזור לזין שלו. מצאתי אותו זקור והכנסתי אותו לפי. עם קצת הנחייה הצלחתי לגרום לו לגנוח מה שכמעט הביא אותי להתפוצץ. מצצתי, ליקקתי, ינקתי ופינקתי את הזין שלו עד שלסתותיי כאבו. הוקל לי כשהוא גמר.
אין לי כוח אליך עכשיו, מחר אלמד אותך להכין את התחת שלך כמו שצריך.
הוא הסתובב ועצם את עיניו.

חשבתי שהוא נרדם. קמתי והלכתי לשירותים. כשחזרתי וניגשתי למיטה שלי הוא פתאום פקח את עיניו. לקח לך יותר מדי זמן, תוריד את הסמרטוט המגוחך שאתה לובש ובוא שכב פה לידי, אמר.
היססתי, ביד רועדת פשטתי את הפיג'מה שלי. מעולם לא ישנתי עם עוד מישהו במיטה, בטח לא מישהו עירום, בטח ובטח לא כשאני עירום.
נו, תיתן לי לחכות עוד הרבה?
נשכבתי קפוא כפסל מנסה לא לגעת בו.
הוא הרים ראש, הסתכל עלי וצחק. תירגע, אף אחד לא הולך להזיק לך. אני תמיד מעדיף לישון עם מישהו אבל אם אתה מעדיף לישון לבד אז זה בסדר.
לא עניתי, הרפיתי את גופי והפקרתי אותו לבאות.
עורי התחדד כשידו של ירון נגעה בבטני. המוט זינק לעמידה. ירון חייך והניח את ראשו על החזה שלי. הוא נצמד לצידי מצמיד את מפשעתו לירכי. אחרי כמה דקות של תחושה מוזרה השתחררתי מספיק כדי ליהנות מהחיבוק שלו. נזכרתי פתאום בחיבוק של אמא כשהייתי ילד קטן דבר שמאז שמלאו לי שבע או שמונה היא לא עשתה, שלא לדבר על אבא שתמיד היה מרוחק ודעתן. רציתי שיעטוף אותי בגופו החם. הסתובבתי על צידי גבי אליו ונצמדתי לגופו. שכבנו צמודים כמו שתי כפות במגירה. הרגשתי את הזין שלו הולך ומתקשה, ממלא את החריץ של אחוריי. לא הצלחתי להתאפק והנעתי את אחורי מחכך את הזין הנוקשה שלו על הפתח עד שלפי הנשימות הקצובות הוא נרדם. אחרי זמן קצר נרדמתי גם אני.

בבוקר התעוררתי כהרגלי מוקדם אחרי שינה מתוקה חבוק בזרועות ירון. ידו עטפה את חזי והתחושה של הזקפה שלו הלחוצה אל אחורי הייתה נעימה. לא רציתי להעיר אותו וגם לא לעזוב את גופו החם. שכבתי וחשבתי כל מה שאמר, שיסביר לי איך להתכונן. הפחד פינה את מקומו לסקרנות ותשוקה להרגיש אותו כמו שהוא הרגיש אותי בלילה הראשון.

ירון התעורר והתמתח כמו חתול עצל. הוא הורה לי להתהפך ולשכב על גבי עם הראש לצד הרגלים שלו, אחר כך טיפס עלי החדיר את זקפתו לגרוני והחל לנוע. לא יכולתי לחמוק ונאלצתי לקבל את כולו לגרוני. הוא מתח את אספקת האוויר שלי לקצה ונסוג רק כשהתחלתי לפרכס תחתיו. מדי פעם הוא ליקק את קצה המוט שלי שנבע פריקם כמו ברז דולף. פתאום הוא לקח את מלוא המוט שלי לגרונו ואחרי רגע חמימות נעימה מילאה אותי. התפוצצתי בלי יכולת להתריע אך לפי תנועותיו הוא ידע בדיוק מה קורה לי, הותיר את שפתיו נעולות על בסיס הזין שלי עד שנרגע הרטט. כמו בפעמים קודמות שוב הוא קם ממני ופנה למקלחת בלי לומר מילה כאילו לא קרה כלום. שוב נותרתי מושפל ונעלב בתחושה של חפץ שאין בו צורך עוד.

לפני שיצא לארוחת הבוקר זרק לעברי, תרוקן את המעיים שלך, תתקלח ותשמור על הפתח נקי, מי יודע מתי ארצה להשתמש בו. הרגשתי טמא ובפעם הראשונה מגיל שלוש עשרה לא התפללתי שחרית.
את תחילת ההרצאה הראשונה בכלל לא שמעתי, הראש שלי היה במקום אחר עד שירון נזף בי שאני לא מרוכז. בהפסקת הקפה הוא עבר מאחורי והורה לי לרדת לשירותים בקומה מתחת ולחכות לו.
כשהגיע נתן בי מבט זועם הסתובב והלך. במהלך ההרצאה השנייה הוא כתב לי על פתק – לחכות=ערום.

במהלך ארוחת הצהרים הוא התעלם ממני ורק רגע לפני הפסקת הקפה של אחר הצהרים העביר לי שוב פתק, חכה באותו מקום. ירדתי, התפשטתי בתוך אחד התאים וחיכיתי. כששמעתי את הדלת נפתחת הצצתי אך זה לא היה הוא. סגרתי מהר את דלת התא מקווה שמי שהגיע לא הבחין בי. שמעתי את ירון נכנס מזמזם משהו אך האיש השני עוד היה ליד הכיור. ירון נכנס לתא שלידי וברגע ששמעתי את דלת הכניסה נסגרת הוא יצא ונעל אותה. יצאתי מתאי עירום. ירון תפש בעורפי וכופף אותי על השיש. הוא הטביע את פניו באחוריי וליקק ארוכות את הפתח האחורי שלי גורם לי לגנוח מתשוקה ותסכול בכל פעם שהתרחק משם. לבסוף הוריד אותי על ארבע ובעל את גרוני. הוא יצא מותיר את דלת הכניסה פתוחה בעודי נמלט לתא בו השארתי את בגדיי.

בימים שעד תום השהות במלון זה הפך למעיין שיגרה קטנה, פעם או פעמיים ביום בשירותים של המלון, בוקר וערב בחדר. בכל פעם הוא היה מגרה אותי עד סף הטירוף ואחר כך פורק את זרעו בגרוני ועוזב בהתעלמות מופגנת. יחד עם האיסור המחלט לשחרר את הלחץ המצטבר אצלי זה הפך לעינוי של ממש.

החזרה הביתה בחמישי בלילה הייתה קשה. הרגשתי כמו מישהו שחוזר לכלא מחופשה. המחשבה שעד יום ראשון אני לא בסביבה שאין לי בה עוד כל עניין, שנדרש ממני לעמוד בסטנדרטים מיותרים לחלוטין ולקחת חלק בטקסים שהיו בעיניי לחסרי כל טעם הייתה כל כך בלתי נסבלת עד שלראשונה מאז יום ראשון נפלה זקפתי ולא שבה להזדקר כל סוף השבוע.  הסתגרתי בחדרי בטענה של מחלה כלשהי ולא יצאתי אפילו לארוחות המשפחתיות.

בניגוד מוחלט לחזרה הביתה, החזרה לעבודה הייתה ממש שמחה. בשבוע שחלף הידקתי קשר עם חברים לעבודה ויצרתי קשרים שכמעט ולא היו קיימים עם הבנות. נהניתי לגלות שאפשר לדבר עם בנות על כל דבר חוץ מחתונה...

הגעתי מוקדם וחיכיתי במתח לפגישה עם ירון. כל פתיחה של דלת הקפיצה אותי, יצאתי שוב ושוב מחדרי ללא כל צורך, למטבחון, לשירותים או לסיבוב במשרד. במפח נפש הלכתי הביתה בערב, איש לא ידע מדוע ירון לא הופיע. רק ביום רביעי הוא חזר, מתברר שהיה במילואים... כשכולם יצאו לאכול הוא נכנס לחדרי, נעל את הדלת ובעל את גרוני. כשסיים הזמין אותי לבוא לאכול איתו.

ניצלתי את השיחה הידידותית על צלחת סלט כדי לדבר על הקושי לחזור כל יום לסביבה שאין לי עוד כל חלק במנהגיה ואמונותיה. הוא הקשיב אך לא הגיב. לפני שנכנסנו חזרה למשרד הורה לי להישאר אחרי העבודה, חכה שכולם ילכו.

המשרד השתתק מזמן, המשכתי את עבודתי בציפייה לבאות. כשעה לאחר שנהייה שקט יצאתי להביא לי מים וראיתי שאין איש, גם לא ירון. חזרתי לחדרי חוכך בדעתי מה לעשות והחלטתי להישאר. טלפנתי להודיע שלא אגיע לארוחת הערב ומיד כשסיימתי הגיע הודעת טקסט עם מילה אחת. תתפשט.

בידיים רועדות התחלתי להסיר את בגדי מעלי מדמיין כל הזמן מה יקרה אם מישהו יבוא פתאום. העסקתי את עצמי בלקפל ולהניח את הבגדים באופן מושלם על משענת הכיסא שאם לא כך הייתי כבר מזמן בהתקף חרדה. התחושה להיות עירום במשרדי הייתה בלתי נסבלת. הרגשתי קורס לתוך עצמי מרוב בושה ומבוכה שרק גברו כשהבחנתי במוט הנוקשה שניצב גאה לפני מפשעתי.

התהלכתי בעצבנות בחדר לא יודע כמה זמן יהיה עלי לחכות.
אחרי נצח נכנסה עוד הודעה. תתלבש ורד לקומה התחתונה של החניון.
מכוניתו של ירון חנתה מול המעלית כשדלת הנוסע פתוחה.
נכנסתי לאוטו, הוא לא אמר מילה רק שלח יד ואחז בזקפתי.
לפי ההתרגשות אני מבין שהיית ממושמע, העיר בגיחוך ולא הוסיף. ידו אחזה בזקפתי עד שעצר מול הבית שלי.
יצאתי מהאוטו טומן ידי בכיסי המעיל מסתיר את זקפתי שדחקה את מכנסיי לפנים.

בשבועות הבאים נמשכה שגרת הפסקות הצהרים. כשכולם הלכו לאכול אני הלכתי לשירותים התפשטתי וחיכיתי לירון. הוא תמיד הגיע ממהר להכניס את אברו לפי מניח לי לגרות אותו עד זקפה נוקשה ואז בועל בכוח את גרוני. בימי חמישי היה מרשה לי לגמור. הוא תמיד נשאר להסתכל כשאני עומד מול הכיור משפשף את המוט שלי עד שירה את כל מה שהצטבר במהלך השבוע. בהתחלה הרגשתי מושפל לאונן מולו אך בהמשך התרגלתי. מעבר לכך התקשורת ביננו הסתכמה בהודעות טקסט שהתמצו ב'חכה', 'תתפשט' או הוראה אחרת במילה או שתיים שהכינו אותי לזיון שלא בהפסקת צהרים. אחר כך הגיע בעילת הגרון שלי. הוא תמיד נשאר בפה שלי אחרי שהשקה אותי מוודא שאני בולע כל טיפה מזרעו.

שלושה חודשים אחרי הסמינר במלון, אחרי שבלעתי מליארדי יורשים פוטנציאלים של ירון, השתוקקתי יותר מכל להרגיש אותו בתוכי עוד ועוד אבל נאלצתי להסתפק במה שנתן לי. היה הרבה יותר קשה לשמור על מראים עיין של אורח חיים חרדי. באותה שבת הרגשתי שאני לא עומד עוד בלחץ המשפחה והסביבה. הסתכלתי סביבי וראיתי רק אנשים שחיים על חשבוני, אם ישירות ואם מכספי המיסים ששילמתי. כבר מזמן לא הבנתי את המערכת הזו אבל עכשיו היא ממש עצבנה אותי. בסעודה שלישית טען לפתע אחי שעלי לוותר מיד על הטלפון החכם שלי כי הוא לא "כשר". כל הנוכחים הצטרפו אליו ופתאום מצאתי עצמי מול מתקפה חזיתית. התפרצתי על כולם והודעתי שאני עובר לגור במקום אחר. הודעתי שההקצבה שאני מעביר להורים מצטמצמת לצרכים המיידים שלהם בלבד. קמתי יצאתי מהבית לא לפני שלקחתי בהפגנתיות את הטלפון שלי למרות שעוד היה שבת.

הלכתי ברגל עד מחוץ לשכונה וחיכיתי על ספסל ברחוב לצאת השבת. מצאתי באינטרנט חדר במלון פשוט ופניתי לשם. חרגתי מהנהלים ושלחתי הודעה לירון. הוא ענה מיד, תחזור הביתה, לא קיבלת רשות לעזוב. אחרי שבוע של רעב לזרע חזרתי הביתה אך התחלתי לחסוך את מרבית המשכורת שלי בחשבון נפרד.

בהפסקת הצהרים הראשונה לאחר שבוע היובש באמצע המתקפה האלימה על הגרון שלי עצר לפתע ירון כשהוא מועך את הפנים שלי אל מפשעתו.
אם לא תלמד להיות ממושמע בכל מחיר אין לך מה לחשוב להיות בקרבתי. חפש לך זין שיאכיל אותך במקום אחר. הבנת?
לא שמעתי, הבנת את זה?
לא רק שלא יכולתי לענות לו, אספקת החמצן שלי אזלה ולא יכולתי לנשום. ניסיתי להניע את ראשי אך הוא החזיק אותו בחזקה. רק אחרי שגופי צנח רפוי כולו מחוסר חמצן הוא שחרר את ראשי והניח לי לצנוח לרצפה חצי מעולף. ברגע שראה שהתאוששתי אחז בראשי, הרים אותי וחזר לתקוף את גרוני. הוא גמר אחרי כדקה, השאיר אותי על הרצפה והלך.

החודשים עברו ועימם הגיע התחייבותי לחברה לסיומה. בתחילת החודש האחרון נקראתי למנהל שלי והוצע לי חוזה חדש, טוב מקודמו. לאחר שחתמתי עליו ביקשתי מירון שיבוא לחדר שלי בתואנה של התייעצות בנושא עבודה, דבר שהיה רגיל. השארתי את החוזה מונח על השולחן כך שהוא יראה אותו. הוא לקח את הנייר לידו והסתכל עלי בחיוך.
אני משוחרר מההתחייבות להתחפש, אמרתי בשקט בלי להרים את עיני אליו. מבקש רשות לעבור דירה ולהחליף בגדים.
הוא לקח נייר, כתב עליו כתובת והניח אותו על שולחני. תגיע עם הדברים שלך לכתובת הזו, אמר, זה יהיה הבית שלך.

יצאתי מביתי עם תיק קטן ובו מספר חפצים אישיים. לא לקחתי שום בגד נוסף על מה שלבשתי.
היום זה היום, לחשתי לירון בעת שהכין קפה במטבחון.
הוא הסתכל עלי במבט שואל.
כן, אמרתי, אני צריך לעבור אצל ספר ואחר כך לקנות לי בגדים אחרים.

קצת לפני שעת סיום העבודה שלח לי ירון הודעה – הולכים, רד לחניון.
חנינו באחד מרחובות העיר, הנחתי שאנחנו בקרבת ביתו של ירון. הלכתי אחריו ונכנסנו לחנות שעל דלתה היה כתוב "מכון יופי" הבחור בכניסה קיבל את פני ירון בחילופי נשיקות ומיד הסתכל עלי במבט המום.
מה הבאת לנו היום?
אני רוצה אותו חלק כמו תינוק, ענה ירון ופנה אלי, אני משאיר אותך פה, תעשה בדיוק מה שהוא אומר לך שלא יהיו בעיות, לא רוצה לשמוע תלונות.
אני הולך להביא לו בגדים של בני אדם, אמר ירון, אחזור לקחת אותו.

התיישבתי על כיסא המספרה והתבוננתי בפעם האחרונה בדמות החרדי שנשקפה במראה. זמזום טורדני נשמע מאחורי והבחור החל להעביר את מכונת התספורת על ראשי ופניי. חשבתי שזה נגמר אך הוא לקח קערית עם מברשת וכיסה את ראשי ופניי בקצף.
"לא תעביר תער על פאת ראשך", הדהד האישור בראשי בעת שהתער שבידו החליק את עורי ובו בזמן שחט את הדוס שהייתי.

הספר הסיר מעלי את הבד שכיסה אותי. הסתכלתי למטה וליבי נצבט למראה שערותיי המוטלות על הרצפה.
בוא, ממשיכים, אמר.
לא ממש הבנתי במה ממשיכים הרי ראשי חלק לגמרי.
הוא הוביל אותי לחדר אחורי שבמרכזו עמדה מיטה כמו של רופאים וסביבה כל מני מכשירים.
תתפשט ותשכב על המיטה, אמר ונעלם לקדמת החנות.
לא הבנתי מה שייך להתפשט אצל ספר אך הוא לא היה כדי לשאול למה התכוון. חיכיתי לו שיחזור.
מה לא הבנת ה'תתפשט' הוא אמר בכעס. תוריד את כל הסמרטוטים שאתה לובש ותשכב על המיטה.

הוא עמד והתבונן בי בעת שקילפתי שכבה אחר שכבה. הייתי נבוך על סף חרדה. נכון, כבר עשיתי כמה דברים שלא עולים בקנה אחד עם החינוך שקיבלתי אבל בכל פעם זה קשה מחדש. עכשיו שוב. אדם זר עומד ומסתכל בעודי חושף את גופי. הסרתי את החולצה הלבנה, הוא השליך אותה לרצפה ודרך עליה. פשטתי את הציצית מתקשה לעזוב אותה שמא ידרוך גם עליה אך להפתעתי הוא נישק אותה ותלה על מתלה. בעודי פושט את הגופייה נכנסתי למצב של זומבי. פתאום לא אכפת היה לי מכלום. בתנועה אחת פשטתי את מכנסיי והתכופפתי לחלוץ את נעלי. ידו טיילה על ישבני בעודי מכופף. הורדתי הכול והזדקפתי עירום כביום היוולדי, בעצם לא ממש, כשנולדתי לא בלט מוט ענק ונוקשה מחלציי.

זוכר במעורפל קולות של הפתעה מצד הספר ואחר כך אמר משהו אך משראה שאני מנותק ולא מגיב אחז בי והשכיב אותי על המיטה כשהוא מפשק את רגליי. ידיו טיילו על גופי כמה רגעים עד שאחז במוט התכופף ובלע אותו. לא ממש הייתי שם כדי להתנגד ובמהרה חלב ממני גרונו את כל מאגרי הזרע שלי.

אחר כך בא הכאב. הוא מרח משהו חם על עורי, הצמיד אליו פיסות של בד ובמשיכה מהירה תלש את שער גופי. חזה, ידיים, בתי השחי, בטן, מפשעה, רגליים. הוא הפך אותי והמשיך לגב התחתון, הישבן כולל העמק שבין הגבעות ושוב רגליים.

כשסיים בער עור גופי כאש והוא החל למרוח את כולי בקרם כלשהו. בתחילה זה היה קר, אחר כך באו כפות ידיו ועיסו את כל גופי.

הבנתי שירון חזר כששמעתי אותו מתלהב
איפה מצאת את המתוק הזה? אפילו הזרע שלו מתוק ותראה איזה גוף יש לו, בכלל לא היה הרבה להוריד, הביצים שלו ממש חלקות, גם התחת אבל ליתר ביטחון עשיתי לו שעווה גם שם, נראה לי שהוא ממש אוהב כאב, הזין שלו נשאר קשה כל הזמן, אני יכול עוד סיבוב?
כמה שאתה רוצה, ענה ירון, הזקפה הזו כבר לא תרד היום, לא חשוב מה תעשה לו.
הספר בלע שוב את הזין הנוקשה שלי, אחר כך הלביש עליו גומי, עלה על המיטה ובצרחות של התלהבות התיישב על הזין שלי והתחיל לקפץ למעלה ולמטה עד שבטני התכסתה בזרע שלו. חבל שמרחתי אותו בקרם, אמר הספר וניגב אותי עם החולצה שלי.

קום, הורה לי ירון.
נעמדתי על רגליי כשהוא בוחן אותי ומעביר יד לוודא שאכן כולי חלק.
תתלבש, אמר, נתן לי שקית ניילון ויצא עם הספר לחזית החנות.
הוצאתי מהשקית מכנס ג'ינס וחולצת טריקו. הסתכלתי שוב בשקית אך לא היה בה דבר נוסף. הג'ינס היה צמוד ונמוך התקשיתי לסגור אותו מעל לזקפה הנוקשה שלי אותה נאלצתי להסית ממש לצד כדי שלא תברח מעל למכנס. הבד שהיה מעט גמיש הדגיש הכול. לבשתי את הטריקו אך הוא לא עזר לכסות כלום. החולצה הייתה צמודה. ראו עליה כל בליטה וכפל בגופי. נגמרה בגובה חגורת המכנסיים ועם כל תזוזה נחשף עורי בין השניים. כל חיי לבשתי שכבות של בגדים, כיסוי על כיסוי. עם מעט הבד שעל גופי הרגשתי עירום.

יצאתי לקדמת החנות. ירון והספר קידמו אותי בשריקה,
וואיי מותק את יוצאת איתה ככה לרחוב? יחטפו לך אותה, אמר הספר כשהוא נמרח עלי ומעבר את ידו לאורך זקפתי הכלואה. לא הבנתי למה הוא מדבר בלשון נקבה ולמה ירון עונה לו בכלל.
ירון אחז בכתפיי וסובב אותי לראי. לא זיהיתי את דמותו של החתיך שנשקפה מולי.
אפילו לפני שהתחלנו עם חדר הכושר יש לי את העבד הכי חתיך בעיר, לחש ירון בסיפוק על אוזני.

חתיך? עבד? מי אלו?

הוא פנה לכיוון הדלת ואני אחריו יוצא לראשונה לרחוב בדמותי החדשה, לבוש באופן שהסב לי אי נוחות איומה כשאני בטוח שכולם יסתכלו עלי כעל חיה מוזרה. להפתעתי זה ממש לא קרה. האנשים שהלכו ברחוב סביבי היו עסוקים בשלהם ואיש לא שם לב אלי. צעדנו כעשר דקות בהן הבחנתי רק בשני צעירים ששמו לה למה שהג'ינס המתוח לא הצליח להסתיר ונראו מתלהבים מהמראה.

הגענו לחנות של בגדי גברים שנראה היה לי שירון קרוב למוכרים קצת יותר מלקוח. השניים בחנות קיבלו אותו בנשיקות וחיבוקים. אחרי שסיימו הוא הצביע עלי ואמר להם שאני הרכש החדש שלו (לא בדיוק הבנתי את הכוונה) ושצריך לדאוג לי למלתחה מלאה. הבחורים ניגשו וסקרו אותי ולהפתעתי הרשו לעצמם לשלוח ידיים לישבני ואף למפשעתי המרוגשת.
כן, אמר ירון בחיוך, גם את זה צריך לפתור.
בואי חמודה, אמר אחד ופנה לירכתי החנות. נשארתי לעמוד כי לא הבנתי שהוא מדבר אלי.
ירון סימן לי בראשו ללכת אחרי הבחור.
הוא הכניס אותי לתא קטן עם וילון ונעלם.

עמדתי והסתכלתי על דמותי החדשה ומרגע לרגע אהבתי יותר את מה שראיתי.
המוכר חזר עם ערימה של תחתונים מהסוג של האדומים שירון נתן לי, עם משולש קדימה ושתי רצועות מאחור.
לפי המידה אתה מדיום אבל צריך פה להחזיק אקסטרא-אקסטרא לארג', אמר. קח, תמדוד את אלו, תתחיל בזה ותעבור לאחרים עד שנראה מה מתאים. אמר ונותר לעמוד בפתח.
חיכיתי שיסגור את הווילון וייתן לי למדוד אך הוא עמד שם.
נו, למה אתה מחכה, ראיתי כבר מאות בחורים ערומים ועוד מאות אחרים יראו אותך ערום אז יאללה, אל תהיה לי עכשיו איזה קדוש, הוא נזף בי.
נותרתי עם התחתון שהתאים והוא המשיך והביא פרטי לבוש רבים. כל דבר שהתאים עבר אישור של ירון והצטרף לערימה.

כשהסתיימו המדידות אחד המוכרים נכנס לתא ובלע את הזקפה שלי. השני רצה להצטרף אך ירון אמר לו שאני עוד לא מוכן. אחרי שגמרתי בגרון של הראשון הורה לי ירון לרדת על ברכיי והמוכר השני זיין את הגרון שלי מול עיניהם הצופות של ירון והמוכר הראשון. המוכר כל כך התלהב מהגרון העמוק שלי עד שלא חדל להגיד כמה אני טוב. המבוכה הרבה וההשפלה נדחקו על ידי הנאה לא מוסברת מהנאתו של המוכר.

כבר עמדנו לצאת כשירון ביקש להביא לי טרנינג. מדדתי מכנס מבד דק שגלש צמוד לגופי. ירון הורה לי להסיר את התחתון וללבוש חזרה את המכנס. במראה מולי ניצבה דמותי כשבקדמת המכנס ניכרו אברי כמעט כאילו לא לבשתי דבר. ירון חייך חיוך זדוני ופנה ללכת.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    נא להמתין... נא להמתין...