חללית כתומה - מיומנה של בת חווה - פרק א'

הזוי אבל אמיתי

עצם בלתי מזוהה
עצם בלתי מזוהה. , pixabay.com.

השעה 0300, רחובות רוטשילד יחסית ריקים.

אני מוציאה את כפרה לטיול לילה שלה. כמה קקה כלבה פיצית יכולה לעשות?

אני מתכופפת לאסוף את הכל ושומעת קול בוווווום מקפיץ. כפרה קפצה עד השמים ואני מיהרתי להרגיע אותה ומנסה להבין מאיפה זה הגיע. אורות בוהקים בצבעים זהובים עלו מאחורי הפלאפל של סוסו ובשתי רגליים וכפרה החלטתי לגשת לבדוק.

התקרבתי בצעדים הססניים ובאורח פלא את הנשים הבודדות שהיו ברחוב קולות הבווום והמופע האורקולי לא ממש עניינו, והייתי היחידה שהחליטה לגשת לראות מה קרה.

אני במרחק מטרים ספורים מהעשן הכחול והמוזר שעולה בליווי אורות זהובים וכפרה מחליטה שהיא לא ממשיכה לזוז. הרמתי אותה והמשכנו להתקדם. אם הייתי מעשנת לפני אולי היה לי הסבר לכל זה אבל לא עישנתי כבר שבוע (אני מנסה להפסיק, זה לא עושה לי טוב ונעים כמו פעם).

מגיעה למקום ההתרסקות ומה שנגלה לעיניי יישמע לכן הזוי, אבל אמיתי! חללית כתומה עם חלונות סגולים אטומים עגולים מסביב לחללית. כאילו, נראה לי שזה חללית. מה עוד זה יכול להיות? מסעדת פיוז'ן חדשה? פחות. למרות שבעיר הזאת כבר ראיתי הכל... בכל אופן,  בשלב הזה אני כבר ממש סקרנית ויש לי קטע שלפעמים אני חייבת לגעת בדברים. אל תשאלו אותי למה. פשוט חייבת. אז נגעתי בחלון הסגול. ואז החללית התרוממה כמה מטרים ספורים מעל האדמה ואור לבן גדול בקע ממנה. היא נפתחה לאט ומולי נגלתה אישה, עורה היה כתום בהיר כזה. כמו הצבע של הספריי שיזוף? רק טיפל'ה בהיר יותר.

(אני מנסה למצוא את הרפרנס המדויק ביותר אז תסלחו לי אם זה נשמע מוזר). שיערה היה קצר ארוך כזה, מוזר (אבל מדליק) ועיניים גדולות ויפות. היא הייתה עירומה.

הלסת שלי נפלה לרצפה. והיא? היא חייכה ונופפה לי לשלום.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    נא להמתין... נא להמתין...