געגוע

סוג של המשך לסיפור דמיון ומציאות.

קשת
קשת. צילום: סער מור, צילום עצמי.

חלפו שנתיים מאז אותו לילה, נועם הספיק להתחתן ולהביא ילד.

התבאסתי, כי הוא התרחק ממני אבל בפנים ידעתי שהוא לא כמוני.

אצלו זה הסתכם לסקס רגעי של לילה אחד וזהו...

הוא המשיך הלאה. אני לעומתו נתקעתי. נתקעתי במחשבות עליו ועל החיים בכללי. לא מספיק שהוא שינה סטטוס הוא גם משלב תואר בכל זה.

בוקר אחד, התעוררתי לקול הודעה מהווטסאפ.

זה היה נועם.

"מה קורה?"
סמיילי וזה.

"בסדר. מה הולך?"

"מצוין!"
"שומע?"

"אה."

"אני ורבקה חשבנו להזמין אותך אלינו שבת, מה אומר?"

"אתה ורבקה, או רק אתה?"

"אני יותר נכון."

נזכר בגמגומים שלו כשהוא היה מדבר איתי, מגמגם ומסמיק.

כזה חמוד.

אוטומטית היד נשלחה לכיוון הזין, מעירה אותו בעדינות.

"טוב נראה. לא יודע."

"טוב תעדכן!"

וזהו, מתנתק מהר באותה צורה כמו שהוא מתחבר, ה "נראה לאחרונה הזה" יכול להישאר שם שעות וימים, ולו לא כל כך אכפת, הוא ממשיך בשגרת היום שלו, ואני ממשיך לבהות בסטטוס הזה.

נזכר איך הלב שלי היה מנתר כשהייתי רואה שהוא מחובר, כל זה היה גורם לי להרגיש שאני איתו למרות שהוא היה במרחק של עשרות קילומטרים ממני.

אני קצת אובססיבי אני יודע, לא מצליח להתגבר על זה.

לא יודע לשחרר.

כל סטוץ אני מיד הופך את זה להתאהבות, וכל התאהבות אני הופך לחתונה.

רק היה חסר שהייתי חונק אותו וזהו.

לא יודע.

יום חמישי הגיע בטיל.

הנייד רוטט על המיטה, הודעה מנועם.

"נו, אז אתה מגיע?"

אימוג'י מחייך.

(איך הוא אוהב את הסמיילי האלה. כזה ילדותי.)

"כן יא חופר כן חחחח"

מתלבט אם לשלוח אימוג'י נשיקה ובינתיים איבדתי את המומנט.

"מעולה, מחכה לך." כתב.

קם בלי חשק ואורז תיק באיטיות של צב, אין לי זין לנסיעות הארוכות האלה.

למה כל הזוגות הצעירים האלה חייבים לגור בצפון?

למחרת קמתי בחושך, בכל זאת, יום שישי.
ישנתי כל הדרך ברכבת עד לחיפה, ומשם המשכתי עד לנהריה.

הגעתי לכתובת, בית קטן וחמוד עם גינה מאחורה.

נחמד לאללה בשביל זוג צעיר, רק מעניין כמה השכירות פה, חשבתי לעצמי.

פסעתי לאט על השביל, דפיקות לב קטנות התחילו להציק, החולצה נדבקה לי מהזיעה.
דפקתי על הדלת וחיכיתי.

כעבור דקה היא נפתחה, רבקה עמדה בדלת.

"אריאל, איזה הפתעה!"

היא הייתה ממש מופתעת.

"היי. הוא לא אמר לך?"

"לא."

שתיקה מביכה השתררה. "טוב עזוב שטויות, בוא כנס, מה אני נותנת לך לעמוד בחוץ בחום הזה?"

ובאומרה זאת פתחה את הדלת לרווחה, הכניסה אותי פנימה והורידה ממני את התיק הכבד.

"בוא שב, אתה רוצה משהו לשתות?"

"כן מים, תודה."

"מה מים, הכנתי מיץ תפוזים מפחיד, אתה חייב לטעום." אמרה ומזגה לי כוס, מגישה לי לשולחן.

"שתה שתה, תגיד לי איך."

שתיתי, מתוק בטירוף. "טעים." שיקרתי.

"יופי, מה איתך מה מספר?"

"בסדר, איפה נועם?"

"בקניות, עוד מעט יבוא."

היא חזרה למטבח ואני סקרתי בינתיים במבטי את הבית הקטן. פינת אוכל פשוטה, מזנון קטן, סלון צנוע שבסופו יש חדר אחד. הבנתי שאני כבר הולך להיזרק על הספה בסלון.

"איפה הקטן?"

"אייל?"

הנהנתי.

"בחדר, ישן המתוק."

המשכתי לשבת בשתיקה, מסתכל עליה מבשלת במטבח הקטן.

היא אף פעם לא חיבבה אותי, מאז אותו פעם שהיא ביקשה ממני לספר על נועם כשהוא היה מולה.

לא שיתפתי עם זה פעולה וקצת יצאתי עליה: "מה, את לא יודעת מה יש לך ביד?" שאלתי.

היא השתתקה והחליפה איתו מבט, הוא הסתכל עלי לרגע במבט חודר ואז הוריד את ראשו והסמיק.

זהו, פה שרפתי את עצמי מולה.

הרגע הזה הרתיח אותי, הבחורה צריכה להתחתן איתו עוד פאקינג חודשיים והיא לא יודעת עליו כלום.

אשכרה מבקשת ממני לספר עליו.

מגוחך.

היא פשוט לא ידעה מה יש לה ביד באותו רגע, היא לא יודעת עד כמה הייתי שמח להתחלף איתה.

רעש של מכונית נכנסת לחנייה קטע את רצף מחשבותיי, הלב שוב התחיל לפעום מהר.

בכל זאת, לא ראיתי אותו כמעט שנתיים. כעבור רגע הוא פתח את הדלת. יפה כזה.

לבוש בברמודה וטי שרט, הציציות כרגיל מתנפנפות בגאון, ערימות של שקיות בידיים המצולקות שלו, והוא עם החיוך הנצחי הזה, כולו מזיע.

המבט בעיניים השתנה בשנייה שהוא ראה אותי, כולו מקרין אושר. "אח שלי!"

קרא בקול, מניח את השקיות על הרצפה ונותן לי חיבוק דוב.

כולי מתבוסס בזיעה שלו, נושם אותו לקרבי לא רוצה שהרגע הזה ייגמר.

הוא טופח על גבי, רומז לי לשחרר משתעל קצרות במבוכה.

"מה קורה?" הוא שואל.

"בסדר גמור, מה איתך?"

"מצוין, איזה כיף לראות אותך, כיף שהגעת. בטח זאת הייתה חתיכת נסיעה, הא?"

"בסדר שטויות, מה זה המרחק בשביל לראות אותך. אותכם כלומר." גמגמתי והסמקתי.

הוא נתן לי את המבט החודר שלו שאומר, "סתום את הפה, מטומטם."

ומיהר להסתכל על אשתו שהסתובבה אלינו בחדות.

"אשתי, הבאתי הכל."

"יופי מאמי, שים על השיש."

המשכתי לעמוד ולהסתכל עליהם, מדברים ביניהם. מזכירים את השם שלי.

כעבור דקה נועם הסתובב אלי, "בוא אני אראה לך איפה אתה ישן."

"בסלון, לא?" שאלתי בצחוק.

"וואלה, איך ידעת?" החזיר לי.

הנחתי את התיק על הספה והתיישבתי.

"מה התיישבת?" שאל.

"מה?"

"יש בריכה מתנפחת בחוץ יא גנוב, לא ראית?"

"וואלה לא." עניתי.

"בוא, בוא יא מצחיק, החום הזה הרג אותי."

אמר והושיט לי יד.

קמתי והלכתי איתו לחצר. בחוץ חיכתה לנו בריכה ענקית מתנפחת.

"כנס תרגיש בנוח, אני הולך להעיר את הילד."

הורדתי את הבגדים ונשארתי עם בוקסר, נכנס למים הקרים. זה היה טוב!

נשכבתי לאחור ועצמתי עיניים. כמעט ונרדמתי, עד ששמתי לב לצל מעליי.

פקחתי עיניים והסתובבתי, הוא הביט בי כשבידיו הוא מחזיק את אייל שהיה בשלבי התעוררות. "איזה חמוד הוא." אמרתי.

הוא חייך: "תודה, בקרוב אצלך בעזרת ה' ."

שתקתי.

"תחזיק אותו דקה, אני אתפשט."

הוא נתן לי את הילד, החזקתי אותו גבוה, נזהר שלא להכניס אותו למים.

עברתי כבדרך אגב לצד השני של הבריכה, מפנה לנועם מקום.

הוא היה עכשיו מולי, מוריד את הבגדים לאט מניח אותם על כיסא בצד.

הרבה זמן שלא ראיתי אותו, והוא נשאר אותו דבר.

שכחתי לנשום לרגע, בוהה בו. בוחן את הבטן החלקה, את הקוביות, את הפטמות החומות שליקקתי באותו לילה. את כתמי הלידה היפים שמעטרים אותו בכל הגוף, שרק מוסיפים לו יותר סקס אפיל. 

"אריאל. אריאל." הוא קרא לי בעדינות, מעיר אותי מהחלומות.

"אה, מה?"

"די, בבקשה די, אני לא עומד בזה אני כבר נשוי ובאושר, אני לא יכול עם המבטים שלך, אני מרגיש שזה רק הורס לי."

הוא ממש התחנן. "טוב בסדר, סליחה." מיהרתי להגיב.

הוא נתן בי עוד מבט קטן ונכנס לבריכה. "תביא לי את הילד." ביקש.

"תביא נשיקה." התגריתי בו.

"די!" הוא צעק.

"טוב תירגע מה יש לך, מה אתה בלחץ, קח, קח."

הושטתי לו את אייל, הוא אחז בו וחיבק אותו בעדינות. ישבנו בשקט, מסתכלים לכל כיוון רק לא אחד על השני.

"מה איתך, מה אתה עושה היום?" הוא שבר את השתיקה.

"כלום, מובטל בבית." אמרתי באכזבה.

"למה אתה לא עושה משהו עם החיים שלך, עובד לומד. חבל על הזמן."

"נועם, אתה נשמע עכשיו כמו אבא שלי ומה זה לא בא לי על זה עכשיו, בסדר?" קטעתי אותו.

"טוב סליחה, אני לא אחטט יותר." סובבתי ממנו את מבטי, מרגיש שהוא עדיין מסתכל עלי.

החזרתי את המבט, רואה איך הוא מכניס את הרגליים של אייל למים, מחזיק אותו בביטחון.

זה היה יכול להיות אני, הוא והילד אם לא היא, איזו משפחה יפה יכולנו להיות, הרהרתי לעצמי בעצב.

כעבור שעה קלה יצאנו מהבריכה, מתארגנים לשבת שנכנסת בקרוב. רבקה נשארה עם הילד בבית, ושנינו הלכנו לבית כנסת השכונתי. כל התפילה הוא עמד, מתנדנד באיטיות ועוצם עיניים.

צדיק.

התפילה הסתיימה, התחיל סבב החיבוקים הקבוע. "שבת שלום." הוא אמר וחיבק אותי.

שוב נשמתי אותו, באפי עלה הריח בושם שקניתי לו ליום הולדת לפני שלוש שנים.

יצאנו משם וחזרנו לכיוון הבית.

השולחן הקטן היה ערוך בצורה מרשימה. נרות באמצע, חלות סלטים שתייה.

התחלנו לשיר, רואה איך הוא שר לה בחיוך ממיס: "אשת חיל מי ימצא."

אני נשרף. מבלי לשים לב, דמעה יורדת לי על הלחי. אני ממהר לנגב אותה עם מפית, ממשיך כאילו כלום. הערב עבר מהר, יצאנו שנינו לסיבוב בשכונה, להוריד את האוכל.

בדרך עצרו אותנו כמה חברים שלו שהוא הספיק להכיר שם, הם החליפו חיבוקים, דיברו על הלימודים, הרגשתי לא שייך. כולם מתקדמים, ואני תקוע.

למחרת קמתי בבוקר מוקדם, ישבתי בשולחן עם קפה ועוגה. שמעתי רחש מאחוריי, לא הסתובבתי. כעבור רגע זוג ידיים היו על כתפיי, עושות לי מסז' נעים. הבטתי בחיוך בזוג הידיים, עם כתמי הלידה על האצבעות.

"בוקר טוב." הוא אמר בקול ישנוני.

"בוקר טוב, אל תפסיק." ביקשתי ועצמתי עיניים, מתמסר למגע הזה.

"בוקר טוב." הייתה זאת רבקה שהרסה את הרגע. נועם הוריד ממני את הידיים ונכנס למטבח.

"מאמי, יפה שאתה עושה לו מסז' ולי פעם בחודש." הקניטה.

"מה פתאום, עשיתי לך לפני יומיים."

"שקרן, אתה עוד חייב לי."

"טוב, בהזדמנות." הוא השיב בחיוך ונישק אותה קלות על השפתיים.

היום עבר לאט, ואחרי התפילה והארוחה רבקה הלכה לבית של חברה, השאירה אותנו עם אייל. טיפלנו בו ושיחקנו איתו, בשלב מסוים הוא התעייף אז השכבנו אותו לישון. עמדנו שנינו ליד העריסה, מסתכלים עליו ישן וכל הזמן עוברת בי המחשבה שזה יכול להיות אני שנשוי אליו ולא היא.

פשוט כל השבת הזאת הרגשתי כמו אבא נוסף, למרות שאנחנו לא בזוגיות. כל דבר קטן שקרה ישר זרק אותי למקום אבהי.

"הוא כל כך דומה לך," אמרתי, "הוא כל כך יפה, כמוך."

הוספתי.

הוא צחק במבוכה, מלטף מבלי משים לב את המעקה של העריסה. "אממ... תודה?"

ספק אמר, ספק שאל.

"כן טיפש, זאת הייתה מחמאה." נאנחתי.

"זה לא חוקי מה שקורה במשפחה שלכם, כל אחד יותר חתיך מהשני, אם לא היית כזה דתי כבר מזמן הייתי שולח אותך לסוכן דוגמנים." הרמתי לו בטירוף.

עכשיו הוא ממש צחק, טפח לי על הגב בידידותיות והודיע שהוא גמור והוא הולך לישון.

חזרתי לסלון משועמם, מנסה להירדם ולא מצליח, נטרף מהמחשבה הזאת שרק שנינו פה.

החלטתי לעשות מעשה.

קמתי ופתחתי בשקט את דלת חדר השינה שלהם. נועם הספיק להירדם, ישן בבוקסר וגופייה לבנה. על כיסא ליד המיטה, מונחים בגדי השבת ועליהם גופיית ציצית וכיפה שחורה.

התקדמתי אליו לאט, נזהר שלא להעיר את התינוק. התיישבתי על קצה המיטה, מסתכל איך הוא ישן שליו ורגוע, החזה שלו עולה ויורד.

שלחתי יד וליטפתי אותו בבטן בעדינות, כולי מרוגש, מרגיש איך הזין שלי מתקשה.

הוא מלמל משהו והתהפך לצד השני, לא מראה סימנים של התעוררות.

עכשיו הגב שלו היה אלי, הגופייה עלתה קצת חושפת כתם לידה על גב שחום. לא יכולתי להתאפק עוד ולא עצרתי את עצמי, פשוט התכופפתי ונתתי שם נשיקה קטנה.

"אממ מאמי זאת את?" שאל בשובבות. "אין לי כוח עכשיו אני גמור, אני לא רוצה גם שאריאל יתעורר."

"שטויות" עניתי, "אין לי בעיה עם זה."

הוא זינק מהמיטה והסתכל עלי בהלם. "משוגע, מה אתה עושה פה?" הוא נבח עלי.

"ששש אתה תעיר את הילד שלך." השתקתי אותו.

"מה אתה עושה פה?" סינן.

"די נועם, אתה משגע אותי אי אפשר יותר, אני רק נטרף מהמחשבה הזאת שאני אצלך בבית ושעוד מעט השבת נגמרת ולא עשינו כלום."

"אנחנו גם לא נעשה כלום כי אני כבר לא במקום הזה יותר אריאל."

"בסדר, תמשיך לשקר לעצמך."

הוא הביט בי דקה ארוכה וחזר לשבת בפתאומיות על המיטה. "אח, אח, אחחח, הגב!"

הוא צעק, ואני רץ אליו מנסה להשתיק אותו, הילד איתנו בחדר, בעריסה.

"ששש, איפה, איפה? תראה לי." ביקשתי.

"הנה פה, אחח, תיזהר."

הוא קיבל מכה מהעץ של המיטה בגב תחתון, כולו מתקפל מכאבים.

"ששש אני יעשה לך עיסוי, רק תירגע, אתה תעיר את הילד."

הורדתי ממנו את הגופייה והשכבתי אותו על הגב, לקחתי מהשידה קרם ידיים והתחלתי לעסות בעדינות את האזור.

"בוא הנה אריאל, אתה טוב, תמשיך." הוא אומר לי תוך כדי שהוא נאנח מכאבים והנאה בו זמנית.

"שש... אל תדבר עכשיו, תנוח." המשכתי לעסות וללטף בעדינות את האזור שהיה קרוב יחסית לתחת, כולי משתגע מהמחשבה שמה שמפריד ביני ובין האזור הזה, זה חתיכת גומי של HIKE.

עליתי גם למעלה, מטפל לו בשכמות מוסיף עוד ועוד קרם, הוא לא הפסיק להיאנח, מדי פעם הוא סובב את הראש הצידה לראות שהתינוק לא מתעורר, הוא הזיע בפנים למרות שהמזגן היה דלוק.

מתישהו זה נמאס לי ואמרתי לו לא לסובב את הראש יותר, אני אדאג לתינוק.

הוא הסכים, כולו שוכב כנוע על המיטה, הידיים שלי לא מפסיקות לעבוד לרגע, קיוויתי שהוא יתעייף מתישהו כדי שאוכל לבצע בו את זממי.

זה לא קרה.

אמרתי לעצמי, "פאק איט, זאת ההזדמנות שלי, אם לא עכשיו זה לא יקרה שוב."

ירדתי עם הידיים שוב למטה ותוך כדי הורדתי לאט עם יד אחת את הבוקסר.

"מה אתה עושה?" הוא הרים את הקול.

"ששש הפגיעה שלך היא באזור מעל הישבן, צריך לעבור גם שם."

הוא השתכנע והוריד את הראש חזרה. המשכתי להוריד את הבוקסר לאט לאט, זה כבר היה עכשיו בקו הירכיים, עצרתי את הנשימה בוהה לו בגבעות החומות החלקות, בחור המזמין.

מדמיין איך עוד כמה דקות אני פותח שם ברימינג מהסרטים.

הבוקסר ירד לגמרי, נופל לרצפה. הידיים שלי עובדות שעות נוספות על הגב ועל הפלחים, הוא עדיין לא חושד בכלום.

בזווית העין ראיתי איך הזין שלו עומד, מתחכך מעט במיטה ומגיר כמות קטנה של פרי קאם.

היה לו זין ענק (למי שזוכר מהסיפור הקודם) ומצחיק כמה שזה נשמע אבל זה גרם לו להיות קצת בגובה.

הגב שלו התקמר וטיפות זיעה ירדו מהעורף לגב, שוטפות אותו כמו מפל. נועם כבר היה באקסטזה, הפה שלו לא הפסיק להוציא אנחות מחרמנות והעיניים שלו היו עצומות, הפנים שלו משדרות מעבר בין סבל להנאה.

"איך אתה מרגיש?" שאלתי בקושי.

"אהה אמממ הרבה יותר טוב, תודה."

"יופי." אמרתי, והמשכתי ב"מסז." מלטף את התחת ואת הרגליים השריריות עם מעט שיערות שהיו עליהם, הוא היה נקי, כנראה התקלח.

התקרבתי לאט לאט ובריגוש מטורף אל החור, רואה איך הוא קורא לי. כולו ורוד ומזמין ומריח טוב. שלחתי לשון וליקקתי ומיהרתי לתפוס את התחת עם שני הידיים שלא יברח לי.

"הלו, מה אתה עושה? אה אה וואו!"

הצעקות שלו עברו לגניחות שקטות, ההתנגדות שהייתה לו בהתחלה כמעט העיפה אותי מהמיטה אבל אחרי רגע זה נרגע.

"ששש די מאמי, אני עושה לך טוב אל תתנגד ופשוט תהנה."

"אה וואו, לעזאזל רבקה לא עושה לי דברים כאלה."

"חח כי רבקה חרדית מאמי, פעם הבאה תדע עם מי להתחתן."

הוא פרץ בצחוק ומיד נאנח, הלשון שלי לא הפסיקה לעבוד התחלתי לתת שם ביסים, הוא קפץ וצעק.

כולי בטירוף, מנשק ומלקק את האזור , לא רוצה שזה ייגמר. בפתאומיות סובבתי אותו, הזין שלו נתן לי מכה קטנה על הלחי. הוא נקרע מצחוק, הידיים שלו מחזיקות את סורגי המיטה ובכך נחשף לי בתי השחי שלו, שעירים ומקורזלים מעט.

"אתה יודע," הוא אמר, "מרגיש לי מאוד מוזר כל מה שקורה כאן, כל הסיטואציה. פתאום שהפכת אותי כל זה הרגיש לי מאוד לא שייך."

מיהרתי לנשק אותו שלא ידבר עוד שטויות, שומע איך הוא מהמהם לי בתוך הפה.

התנשקנו בטירוף, התחלתי להוריד את הבגדים והוא מצידו עוזר לי למשוך את החולצה והברמודה. התנשקנו בחושניות, מלא רוק ורעש, הוא לא הפסיק לגנוח. תופס לי את הראש ומצמיד אותי אליו, נועל.

מתנשקים כמו חיות אוכלים לאחד את השני את הלשון ואת השיניים, ריח בושם ומשחת שיניים עולים באפי, הוא תמיד היה סטרילי כזה.

התנתקתי ממנו בכוח, עובר לצוואר מנשק ומלקק, יורד למטה לכיוון הפטמות מתעכב על כל אחת עשר דקות. אוכל, צובט, שואב מסיים שם ויורד לקוביות שלו, מנסה להכניס אותם לפה מדמיין שזה טימטם. הצעקות והגניחות שלו עלו לשמיים, כולו מחזיק את הסורגים של המיטה בכניעה מוחלטת, שוכח מעצמו שוכח איפה הוא נמצא כולו בתוך האקט הזה שקורה בשבת בצהריים. 

כל הזמן הזה הזין שלו לא מפסיק לעמוד, מגיר כמויות פסיכיות של פרי קאם ריחני, כל החדר ריח של סקס וזה עוד לפני שהתחלנו. הגעתי למקום הנכסף, מלטף את השיער ערווה השחור, מעביר אצבע על השועה, גורם לו לקפץ.

הורדתי את הראש והכנסתי אותו לפה, יורד לאט לאט עד לגזע, מוסיף כמויות של רוק.

שואב אותו, ועולה חזרה.

החזה שלו קפץ, הסורגים עוד שנייה נשברים. "וואו, אתה ענק."

שלחתי יד אחת לכיוון החזה שלו, מרגיש איך הלב שלו עוד שנייה יוצא מהמקום.

חזרתי למצוץ, טועם זרע וזיעה ביחד. היה נמאס לי לחכות והתחלתי לשלב לשון ואצבע לכל הסיטואציה. האנחות העמוקות לא איחרו לבוא, השרירים שלו רעדו והמצעים כבר מזמן היו ספוגים מזיעה.

כולי מלקק ובולע, מלטף עם האצבע, משחק באשכים ומתחיל להחדיר אצבעות לחור.

הוא בטירוף, בועט עם הרגליים מרעיד את כל המיטה, ורק מה שעובר לי בראש כל הזמן "איך לעזאזל התינוק לא מתעורר?"

הכיפה שלו הולכת ומאדימה לכיוון של אדום וסגול, נועם כבר מזמן גונח לתוך כרית מנסה להשתיק את עצמו.

אין לו כוח להזהיר אפילו הוא לא במצב, ואני מקבל את כל השפיך הזה ישר תוך הפה.

אני מנסה לבלוע כמה שיותר אבל זה בלתי אפשרי, וכמות ענקית משפריצה לי על הפנים ועל הבטן, על הקיר ועל נועם.

אחרי שהוא נרגע מעט אני שואל אותו כמה זמן הוא לא עשה סקס. מאז שאייל נולד הוא עונה לי. ואייל בן שמונה חודשים.

אני בשוק, אך ממשיך כאילו כלום. הופך אותו שוב על הגב ומכין אותו לחדירה.

מבין שמשהו לא תקין ומסובב אלי את הראש. "היי מה אתה עושה?" הוא שואל.

"אתה חייב לי, מאז הפעם האחרונה אני לא יכול שלא לחשוב איך זה לחדור אליך."

"אני לא יודע..."

"אל תדאג, אתה תהנה." מסובב לו את הראש חזרה ומנשק אותו בעורף ובגב.

הוא מצטמרר, ואני ממהר להעביר אותו למצב כפוף נזהר על הגב שלו.

אני מכוון ונכנס, החור החם שלו מקבל אותי בקושי, הוא מתחיל לצרוח והילד מתעורר.

"שיט שיט, זה לא קורה."

הוא ממהר להעיף אותי ממנו וקם אל הילד כולו ערום, שטוף בזיעה וזרע.

הוא מרים אותו מהעריסה, מניח אותו על החזה מנדנד אותו ומנשק. "ששש אייל, אבא עסוק עכשיו יפה שלי, תהיה ילד טוב ותחזור לישון."

הוא עוצם עיניים ועושה קפיצות קטנות במקום, הזין שלו מגיב בהתאם. ככה דמיינתי את זה, זאת בול התמונה. אבא ואבא עושים סקס ומדי פעם קמים לילד להרדים אותו.

אחרי מספר דקות הילד נרדם לו בידיים, נועם מחזיק אותו בעדינות לעריסה וחוזר לשכב על המיטה, מפנה לי את התחת בגאון.

"תהיה עדין." הוא מזהיר.

"אני אשתדל." אני לוחש, כולי מרוגש עם כאב ביצים קשה לתיאור.

אני מנסה שוב, מחדיר אותו לאט לאט, נועם בינתיים התחיל לנשוך בערך את כל מה שהוא ראה בחדר.

אחרי מאמץ לא קטן אני בפנים, כולי מזיע ואני מחליק על הגב שלו. אני מרים את הראש ומתבונן מהחלון, הערב כבר ירד והשבת עוד מעט נגמרת.

אני ממשיך לדפוק נכנס ויוצא, אנחנו גונחים ביחד, אני נופל עליו ומפיל אותו למצב שכיבה.

אני שולח ידיים ומחבק אותו, נושך אותו בעורף. הוא עוזב את סורגי המיטה ושולח את ידיו לאחור, מחפש אותי.

אנחנו אוחזים אחד בשני, אני מרגיש כמו בחלום. אני מתחיל להגביר קצב, נותן חדירה אחת יותר מדי. הוא שוב צורח את הנשמה.

הילד שוב מתעורר ומתחיל לבכות, הוא מנסה לקום אני לא נותן לו, תופס אותו חזק ובועל לו את הצורה. אנחנו גונחים וצועקים, הילד בוכה בטירוף, אני דופק אותו באטרף והרעש מזכיר שיפוצים.

"אני קרוווובבבב!" אני צועק, "אני קרוב מאמי, כןן!"

אני גומר לו בפנים, ובאותו רגע אני שומע צרור מפתחות מתנגש בדלת.

אני לא יוצא ממנו, שיזדיין העולם.

הוא שלי.

הוא שומע את זה גם, נבהל ומנסה לקום, אני מכניע אותו ולוחש לו באוזן, "אנחנו נתמודד."

מרגיש איך הזין שלי עדיין ממלא אותו, הוא עוצם עיניים מוריד את הראש חזרה לכרית, ואני כל הזמן הזה מחבק אותו ותופס לו את הידיים.

הדלת של החדר נפתחת בבום, רבקה עפה פנימה לכיוון העריסה, נעצרת וכמעט נופלת כשהיא רואה אותנו, לא יודעת לאן להסתכל.

היא פותחת את הפה וצועקת יחד עם אייל הקטן.

 

 

 

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    נא להמתין... נא להמתין...