יוסי גרבר, שהלך לעולמו השבוע, הוא לא "פורץ דרך" עבור הקהילה הגאה כפי שספדו לו, אבל כנראה שבכל זאת יש לו תרומה מסוימת למאבק הלהט"בי בישראל
דודו "לא באתי לדבר על נטיות מיניות, אני דודו מעפולה" כהן מקדם את ההומופוביה בטלוויזיה, ולכן יש להאבק בו ובמה שהוא מייצג / דעה
מיכל דליות ממשיכה להציג את התפיסה לפיה יחסים בריאים ונכונים הם בין גבר לאישה. שירלי קובלסקי מסבירה מדוע זה הרסני כל כך
שירלי קובסלקי חזרה עמוסת רשמים מערב בנושא אנשים עם מגבלה פיזית ונפשית בקהילה הגאה, והיא קוראת בין השאר לדרוש את הנגשת המרכז הגאה
מהסוד של גיל ההתבגרות בחדרה לחופש של החיים המבוגרים בתל אביב, ליעוז שי עדיין מתמודד עם השדים. בלילה הוא חולם כיצד הוא פורש כנפיים ועף מעל העיר
הארון הוא ארגון טרור ממוסד, שבא לשים לנו גבול, למשטר את המגדר שלנו, את האהבה שלנו, את המיניות שלנו, את החשקים שלנו, את הפנטזיות שלנו ובעיקר את החופש האישי של כל אחד ואחת מאיתנו
הקומדיה החדשה "גרייס ופרנקי" עוסקת בחייהן של נשים בגיל העמידה שבעליהן יוצאים מהארון בגיל מאוחר, אך מחמיצה לחלוטין את העיסוק בסוגיות מורכבות של זהות ויחסים בגיל השלישי. מזל שיש בה את לילי טומלין וג'יין פונדה
הנסיון לחפות על הדברים הקטנים בסיד הטרונורמטיבי הוא לא פחות גרוע מלזרוק ילד מהבית, מפני שזה מקבע את מעמדם הנדכא והבינוני של הלהט"ביות במרחב הציבורי. מחשבות ליום העצמאות
דרור רפאל, שיצא קבל עם ועדה מהארון, ביטא קול שלא מרבים לשמוע - יציאה מהארון של גברים ונשים בעלי משפחות, שלא מסתיימת בקטסטרופה - כי אם בדיוק ההיפך
יש הומואים שמתביישים בזה שהם הומואים ומתנהגים כמו "גבר גבר" כדי להסתיר את הנטיה, אני מתבייש במוצא הברה"מי שלי / טור אישי
כאשר החלה ניקי רובר בתהליך שינוי מין, בני משפחתה התרחקו ממנה עד שלבסוף החליטה להקים לעצמה משפחה תומכת משלה. סיפור אישי בגוף ראשון
האם הארון נכפה עלינו או שבחרנו בו? האם תמיד צריך לצאת מהארון או שיש מצבים שמצדיקים הישארות בתוכו? האישי הוא אישי או פוליטי? האם אאוטינג הוא מעשה אלים או מבורך? גל אוחובסקי - טוב או רע לנו? / פרשנות
רק בעולם הפוך ומתעתע שבו אנחנו חיים, ארון יכול להדמות לבחירה חופשית במקום גורם מדכא. הבחירה להישאר בארון אינה חופש - היא אשליה מסוכנת של בחירה ששוללת את החופש תוך שימוש ברטוריקה של זכויות