אין אירוע של גילוי הומופוביה שלא גורר בצידו הכחשה סטרייטית על עצם קיום ההומופוביה. הטענות תמיד מצוצות מהאצבע, נטולות הגיון אמנם, אך מפומפמות כחלק אינטגרלי מהשיח, עד כי זה מתיישב לרוב השקט כהגיוני
על הקהילה לנתב את תחושת האבל והזעזוע מהטרור הרצחני באורלנדו להעצמה שלנו, להמשך המאבק הגאה, ולהכריז בגאון - אנחנו כאן, ושום שנאה ושום רצח לא יעצרו את מאבקנו הצודק
17 חודשים לאחר שהותקף באלימות בגלל זהותו המינית, מת האדריכל מיכאיל פיסצ'ווסקי. התוקף נכלא לתקופה קצרה וכבר יצא לחופשי
הרצח של הפטום זרהום הוא תמרור אזהרה (גם) עבור הקהילה שלנו
איך אפשר להסתפק רק בוועדת בדיקה משטרתית, איך אפשר להסכים לכך שרק האחרונים בשרשרת - ישלמו את המחיר, ומדוע מתעלמים מחלקם של חברי הכנסת בהסתה? / דעה
"אי אפשר להתחמק מהאבסורד המהול באירוניה, שמי שתקף אותי פיזית בפועל בסופו של יום היה פעיל שמאל רדיקאלי, ככל הנראה מהקהילה שלנו". החוויות המפתיעות והמטרידות של אורי שמילוביץ מהפגנה בתל אביב
מדוע לא טרחו חברי הקואליציה להגיע לישיבה המיוחדת של הכנסת בעקבות פשעי השנאה בארץ? לאן נעלמו השרים שפיזרו הצהרות והבטחות? שירלי קובסלקי מאוכזבת / דעה
"היחס השלילי למשכב זכר הוא בעיניי לא מידתי ביחס לחטאים אחרים המוזכרים בתורה, שככל הנראה - חמורים הרבה יותר". אמיר מויאל, סטרייט ודתי, מדבר על הצביעות בקהילה הדתית ביחס לסוגיית משכב זכר ומקשר בינה לבין הדקירה במצעד הגאווה
"עלינו להכריז מלחמת חורמה בממשלת הימין השמרנית, מכיוון שהיא ממשלה רעה לקהילה שלנו ולכל מיעוט מדוכא בארץ הזו". העדרם של חברי הקואליציה מהדיון המיוחד בכנסת גורם לאורי שמילוביץ לתהות לאיזה שפל נוסף אפשר להגיע
בירושלים, תל אביב, באר שבע, רחובות, חיפה ובערים נוספות התקיימו הערב אירועים ועצרות לזכרה של שירה בנקי, שנרצחה במצעד הגאווה בירושלים. נתניהו: "נפעל על מנת למצות את הדין עם הרוצח"
שירה בנקי, תלמידת תיכון שנדקרה ביום חמישי האחרון במצעד הגאווה והסובלנות בירושלים, נפטרה לפני זמן קצר מפצעיה בבית החולים הדסה עין-כרם בירושלים
"מי שקורא לקבוצת אנשים סרטן, שלא יתפלא אם קבוצת אנשים אחרת נדקרת ברחובות; מי שמארגן מצעד בהמות, שלא יתפלא שמצביעיו מארגנים הפגנות נגד אנשים; ומי שאחראי לכל המדינה הזאת, שלא יעז לומר משהו בעניין, כי הכל על ראשו". ניב סוניס כועס
הדקירה בירושלים היא רק חלק ממעשי אלימות רבים, שרובם אינם מגיעים לכותרות. הרצח הבא הוא רק עניין של זמן
דמיינו מצב בו אוניברסיטה בצרפת הייתה אוסרת על סטודנטים יהודים לקיים אירוע, מציעה ליהודים להתנצר ומשווה אותם לפדופילים. מדוע פרשה זהה בבר-אילן, רק כלפי הקהילה הגאה, נעלמה מהתקשורת כלא הייתה?
"מה אני כסטרייט הולך ברחוב ומחזיק שלט שאני סטרייט?", "מה זה בכלל מעניין מה אתם עושים במיטה, בשביל מה צריך להצהיר את זה?" - שירלי קובלסקי מגיבה לטיעונים הנפוצים נגד המצעד וה"פומביות" של הקהילה. כתבה חמישית
נא להמתין...
